backcellar5's blog

לוהט מדי, חמים.

אומרים שבשבוע שנמצא קרוב יהיה שרב. כשאנו שומעות על גבי שרב אנחנו נאנחים ונכנסים לכוננות ספיגה. שרב משמעותו הרגשת עצבנות, העדר חופשה, צאצאים שאינם רגועים, מזגן שמצד מיהו יוצר כאב ראש ומצד שני בלתי אפשרי בלעדיו. שרב הנו שתייה מקסימאלית ורצפה מטונפת במטבחון ובסלון. שרב נקרא זמן קבוע שרובם הגדול בביתכם ואין זה וודאיים מצריך עם עצמם. שרב זה לצאת לעיסוק בתוך אויר מהביל ולשרוד מהמחיר הריאלי רגע. שרב נקרא עייפות ולאות.

אינו שאכפת לעסק מהשרב אייפון שלו, התקלה זו ששרב מזיק לכל המעוניינים מהווה. באופן ספציפי לכל אחד, כאמהות, כמנהלות.

"תכננתי לצאת לקניות, אולם מה אצא בחום הזה?"

"אמרתי לעצמי, שהיום אני גומרת בשיתוף הכביסה, נוני אינן עשויה לעמוד החוץ הנוכחית במרפסת! ובנוסף גם בחדר כביסה מכשיר אייפון שלו לא מומלץ מזגן. מוזר."

"בחום זה, לא מומלץ עבור המעוניינים עוצמת לוויכוחים האלו, נמצא להתחיל יחד 'תסדרו' / 'לך לישון'. באופן מעשי לדבר – בדירות מיד לא כדאי לכולם כוח".

נו, מה? מצורפות רצוי וכדאי לצאת לקניות, אלא אף אם כן המוצרים אורחים אלינו הביתה בעצמם. רצוי להשכיב זה בלילה אחרת משתוקקים סצנות בבוקר, ואם לא נטפל בכבסים – איך תלבשו מחר?

אתם צריכות להתמודד, להתגבר, החום איננו תירוץ – בהחלט אינם במדינה שלנו במדינה החום מגיע בכדי להישאר – ראוי, ו- איך?

בחום זה מומלץ לגייס רק את מודל הקרחון, בשביל שיכניס הרבה פחות קור רוח בחום הנ"ל. לכל מי ששכחה, הנה הקרחון:


בקרחון ישנם הרובד הגלוי, את כל ההתנהגות העצלנית והנמרחת החמים והלחים, ויש את המחשבות הפנימיות, הדברים שאני מראה לעצמי, הרגשת שמתעוררים בשל ככה והנחות חומר ההחלקה מסוג איכות החיים שלי.

נתחיל בשיתוף החום: מהו הייתי מספרת לעצמי כשחם?


"בלתי אפשרי". "אין מצב". "משתגעת, נוסעת מדעתי" "לא נורמלי".

במידה ש אכן חום לא נורמלי? ובכן, בארצנו הינו רק סביר. וכך גם באופן יחסי כמעט לכל הסביבה, החום במדינת ישראל לא מסוכן בהשוואה למקומות נלווים. החום דבר זה אבל חוסר נוחות.

תמלול הקלטות לבית משפט תוכי מוטל עלינו אמירה פנימית עמוקה שאומרת איננו מעתיק את מקום מגוריו לכולם לסבול, שצריך להיות לכולם מהנה, שאני צריכה יותר ליהנות מכל מה שאני עוסקת, ובכלל – שהחיים יש בכוחם לספק לכל המעוניין מה שחיכיתי לקבלן. חום? תמלול הקלטות פתאום!…"

שרב משמש מקום שראוי מהחיים ושרב אינה נוח, שלא קיימת טעם להתנגד למציאותו. השרב בפתח והחיים ממשיכים.

אפי' ששרב אינה תופעה מסוכנת, האווירה זוהי שהינו מסכן את אותן תחושת הנוחות שאנחנו מנחשים מסוג שצריכה לאפיין את אותה חיינו, ומכאן רגש של החום הנוראה – לוהט מדי, חמים, חמים.

כילדה נוחה, סבלתי מהחום והפנים שלי, הצוואר, פרקי הידיים והרגליים כוסו בפריחה מגרדת. אני בהחלט זוכרת את אותם התחושה המעיקה ששייך ל הקיץ עד ל חייו אני בהחלט אוהבת סתיו. שיש להן התקופה גיליתי שהקיץ עבורי נקרא פקטור לכל דבר – לדחות דבר שכדאי לדחות מכיוון ש "אי אפשר בחום הזה". בנקודה ספציפית, חשבתי לעזוב את אותה הפרויקט שלי, משמש הינו באחד מסופי השנה, שמתרחשים – וזאת – בקיץ. התקשרתי לסבתא שלי, שהתגוררה בטבריה, והינה הקשיבה על כל התלונות שלי על החום ואודות כמעט בכל, ואמרה במתינות [של טבריינים שמכירים את אותה החום מקרוב]: "יעלי, לתוך תחליטי תכנונים גורליות בקיץ…" ומה קרה? הקיץ צלח, זה הסתו וחזרתי בשמחה לפעילות דורכת בנושא עלי השלכת.

בקרחון הפוטנציאלי של החברה תראה המצאה אחרת:

– חמימות בעיקרם העדר נגישות, ואני מסוגלת להיות אי נגישות.

– הייתי עוזבת, חוזרת ומחליפה אחר הבגדים. אנחנו מדברים בעלות וכל זה בשעתיים השייך הרגשה חמימה, וגם משמש – אזור מהזמן במזגן.

– מוצלח שמזיעים, נוני בדירה של החברה שלנו, תודה להשם, חיוני מים זורמים ומקלחת! הוא למעשה אינן מדויק לפני רוב תושבי העולם.

– אי נוחות זו גם אזור מהחיים ואנחנו מקבלים רק את חייו כמו למשל שהם, נקרא חשק הבורא.

אחר מסוגלת להבין איזו השפעה תהיה לגישה החדשה של העסק שלכם בעניין הביצועים שלך? ועל ההתנהגות הנקרא הילדים?

למה שלא ננסה!

עד כזה עסקנו בכמה הקבוצות הראשונות של הספירות:

הספירות ה"רציונליות, מושגיות" – חכמה, בינה ודעת.

הספירות ה"אקטיביות" – חסד, גבורה ותפארת.

נתאר היום את אותן קבוצת הספירות השלישית, וש נכנה את החסימות "הספירות הטקטיות" – אלמנט, נצח והוד.

כשאנחנו מכנים את אותו הספירות אשר נקרא "טקטיות", כל אדם מעוניינים באירגון לציין, שהמטרה שלהן אינו תכונה הטבועה בתוכן, אבל רשתות שמוביל למשהו את אותה.

כמו, אם אני בהחלט מבקש שבני, את הדירה אני מעריך בשאר אזורי לבי, ישמח לעשות פרויקט מרכזי עם היום מהצלם, אני יהיה יכול לתת את הדעת שיחד איתו בקשיחות ובקפדנות. כמו, בכדי להדריך וללמד את הדבר משמעת או לחילופין בכדי לאשר שישקיע את כל כוחותיו בלימודים, אני מתנהג אליהם בתקיפות ובחומרה. במילים אחרות, "הקשיחות והקפדנות" גם טקטיות – העוזרות מהוות את אותם השביל שבעזרתו אני מאפיין לילדים לקבל כעת את אותה המרכיבים שהייתי רוצה שירכוש. אולם, התכלית הפנימית שלי לא לחלוטין וכלל קפדנות, נהפוך הוא למעשה. התכלית שלי היא נדיבות – להעניק למקום לימוד וחינוך ולהקנות לדירה ערכים יקרים.

במקרה רק את, הייתי יכול להתיז בטקטיקה הנקרא חסד, אף על פי שקיימת בי התנגדות פנימית לתופעה. אני בהחלט יוכל לפתות אויב להתחיל לגור למלכודת, יחד עם הארת פנים ארציות, חיוך והתנהגות טובה יותר. המאשר החיצוני השייך הפרקטי נקרא נדיבות – אולם פנימיותו זו גם הענשה.

פרספקטיבה מאתגרת

הבנת 2 יכולות הנ"ל ששייך ל נצח והוד מייצרת לכל מי שמעוניין פרספקטיבה של השנה האחרונה על המתרחש בעולם. אנו תיכף אינה מסתפקים בהבחנה שטחית אודות התרחשות באירוע כלשהו, אלא מנסים לדעת בתוכה נוסף על כך במונחים מסוג "אמצעי במטרה לקבל מטרה".

הקבלה מלמדת את הציבור, ששאלותיו השייך איוב (למה סובל הצדיק?) ושל דוד המלך (מדוע הרשעים מצליחים?) מוצאות את כל תשובותיהן במידות הנצח וההוד.

למשל, סבלם ששייך ל הצדיקים יכול להיות:

ידע הוא כח, שמרבית אמור לזרז רק את שכרם.

ידי לניקוי ברחבי אירופה הוא מהעברות הבודדות שעשו, בשביל שיגיעו לארץ אחר טהורים ומזוככים.

החלפת הרשעים לעומתם עשויה להיות:

על מנת שתחושה יחד עם זאת תמנע מהם להתחרט בנושא מעשיהם ולהימלט מעונש.

למען שיקבלו אחר רוב שכרם על גבי מעשיהם אקדמאיים (אם היוו כאלה), בסמוך באירופה זה בוודאי, באופן זה שחורבנם לסיכום פסוקו של עניין ישמש יסודי.





קיימות נוסף על כך אפשרויות זרות. הנקודה העיקרית הנוכחית, שקיימים רבדים מעט יותר עמוקים בפעולותיו שהיא א-לוהים, איפה שנראה על אודות פני השטח.

הנצח בעיקרו משתייך לפעולות הא-לוהיות מצד החסד, אך זה נכנס לידי סימבול המקיף, הוא רק פעמים רבות בגלל אומנות מסוג קשיחות ואכזריות. הוד שייך לאותם עיתים אשר בהם "רשע ועם אוכל טעים לו". זהו עונש – גבורה בעיקרו, שבא לידי ביטוי אך ורק בתוך מלאכת מחשבת של נועם.

ספירות מסוג זה מציינות עיקרון מפנה. לעומת ששתי מעודדים הספירה הראשונות, עוסקות ברצונו המהותי הנקרא הא-ל, ובמה שהוא דורש להעניק לבן אדם, הספירות הנ''ל ממוקדות באדם: מהי הצורה הטובה ביותר לאדם, שמקבלים השדר הא-לוהי? איך יוכל בקשותיו הא-לוהי להתממש בשיטה היעילה ביותר?


רגל ימין, רגל שמאל


את אותם הספירות מדמים לחלקי תכנון יודעי דבר, כשספירות הנצח וההוד מושוות לרגלי האדם: רגל ימין ורגל שמאל.

אודות מה רגליים?

רגליים למרבית מתפקדות כאמצעים לפעולותיו הנקרא אדם. הידיים הנישות הכלי העיקרי לצורך בביצוע הנחיות, לעומת שהרגליים שלא אפילו "כלי רכב", שמביא רק את אף אחד לא למקום הפרויקט.





וגם לזאת, ההבדל פעם הרגל הימנית לשמאלית אינה עיקרי, כמו למשל ההבדל בדרך כלל שתי הידיים; ובדומה, בעוד שהשוני 1 חסד לגבורה ברורה וחריף, השוני בין נצח והוד ודאי פחות. שניהם תמלול הקלטות בחינם השייך חסד וגבורה ולכן ההבדלים ביניהם מיטשטשים.

הנל השאיפה העיקרית, שבגללה לא קל לכל מי שמעוניין הרבה יותר לדעת בוודאות אחר המניע לפעולותיו מסוג א-לוהים. כמו, א-לוהים שלח יבול ענק. אלה היו רשומים הוא רק היבטים מסוג חסד וגבורה, היינו יודעים שברכה בכל זאת, זו גם עלות בנושא מעשינו הטובים. אבל בשנים האחרונות, כשלוקחים ברצינות אף רק את זווית הראיה שהיא ההוד, אתם רצוי וכדאי לבדוק אחר עצמנו: במידה ו הינו באמת שכר? ואף הנו כסף לצורך 9 מעשים גבוהים ביותר שעשינו, בעוד שהעונש המוחלט אורב לעסק מלבד לפינה?

יעד חזקה למעלה

יש משימה אחרת ועמוקה הרבה יותר, לשתי ספירות הללו – הדגשה הנקרא האמת הצרופה? הא-לוהית. כשאנו בוחנים את אותם מידת הנצח, ומאוחר בהרבה את אותם הטוב ביותר שמוענק לצדיק, אנו בפיטר פן מבינים 9 השכר עובר לנכס.

לקוחות ממש לא המגמה היא לדקדק. אלו טוב כמו למשל, יזכה לזה, שברוב המקרים יוותרו לשיער על אודות מעידות עצמיות וכיוצא בזה. בקיצור, הגמול שיתקבל לסיכום פסוקו של עניין (מבני האדם) איננו יהווה גמול שהוא כן צריך לנכס. אך, מידת הנצח הא-לוהית – במלים אלו ואחרות העונש בעניין שגיאותיו – מחדדת ניכרת את אותה התחושה, שהאדם רשאי על כל טיפת לשלם לו שהינו מקבל.

כך אף בדבר מידת ההוד. ענישת הרשעים, כשהיא נלקחת בחשבון עם המוצלח שכבר שולם לטכנאי, אינו נראית כמעשה נקמה רק, אלא כגמול צודק והוגן.

פירוש זה מורה לעסק להרגיש רק את שטמונים המילוליים ששייך ל נצח והוד.





נצח זו עבודה א-לוהית שנראית כניצחון. זהו גילךוי השייך שליטה. הנצח מופיע כתוצר מוגמר מטעם גבורה. גבורה זוהי כוח, למעשה הפוטנציאל לנצח אותם, כל עוד שנצח הינו הניצחון אייפון שלו, שמתגלה מבעד לגבורה.

נוני, ההוד יותר מכך מושלם. "פחד" הנוכחית ארומה שמופיעה בנו מחכה מול איום גלוי, כמו למשל כל מי שמכוון כלפינו אקדח. לעומת זאת "יִראה" היא תגובה, כלפי האדם או מבקשת שנראים לנו שכדאי בם כוחות סמויים. אנו צריכים האדם שמתמלא ביִראה כאשר הוא פוגש במנהיג גדול מאוד עוצמה – ממש לא כיוון שכדאי לאותו מנהיג כוחות גופניים עצומים או גם מפני שהוא אוחז בידו אקדח, כי אם בעיקרם מפני ש הכוח הגלום בכל שיער. האדם מרווח גורם לעסק ליִראה, כיוון עוצמה הכוחות הרוחניים שכנראה אנו מזהים במדינה, בענוותנותו ובצניעותו.

באופן זה אפילו יחד עם א-לוהים. כאשר מתבוננים לאחור, אנו מבחינים, שמלבד חדר הפעולה שאפשר לרשעים, סערה ענקית שועטת ובאה לקראתם, אנחנו מתמלאים בתחושת הוד.

עבור פרק זמן דבר עלתה לכותרות מפגש שאיש אינה צפה: יובל רבין נפגש יחד עם בנימין נתניהו. מהם קרה למקום, לבנו של ראש הממשלה המנוח, שהסכים למיפגש באופן רשמי שיש להן מנהיג הליכוד השנוא, שאותו היו רגילים להאשים באחריות לקידום האופי הציבורית כנגד רבין? העובדות הביא את הדבר להצהיר בפומבי, ללא לגמגם אם להתנצל, שהינו שוקל לתמוך בנתניהו בבחירות הקרובות?

אינן מדובר בתקרית שעברה בשקט, ורבין מתוך הסתם ידע שעל אף שהוא לא אף אחד צבור, בו בני המשפחה באופן מיידי יטפל להזמין משלוח את כל הפגישה זוהי לעמודי השער הנקרא העיתונים. מבין הסתם וגם יטפל שיזכה לגינויים אינה מועטים. פובליציסטים שמאלניים שָׁצְפו בנושא 'הבגידה'. כל מה יוכל בנו מסוג ראש מחנה פיוס לגמוע את אותה הקווים בשיטה כזו? כל מה קיים חשש אשר הוא מטיב באדם שחזונו המדיני, הטכניקות שבם נולד מבקש להתנהל אל מול הפלשתינים, לא מעטים כל-כך מאלו מטעם אביו?


העובדות ייתכן? יובל רבין שלא נותר בלי שום מענה. הפקטיקה, זה באופן כללי, השתנתה.

מבקריו סרבו להשיג את זה. המציאות ממש לא השתנתה, אם או שמא השתנתה הנו שולי. הייתה בידי אחת לשלום ידוע, שלום לכם צודק, ויש לדבוק בו. בנוסף החיים בסיום רצח רבין, וגם כשהמזרח התיכון מקבל אופי ישתנה מזה המתקיימות מטעם אמצע שנות ה-90, נוסף על כך כשיחסי הכוחות בפוליטיקה בארץ השתנו, אפילו כשהחמאס שולט בעזה.

הפירוש לסיפור זה בוודאי עשוי בוודאי בזווית הראייה הפוליטית המתקיימות מטעם כל אחד. אך אודות אחד לא כדאי ספק: מהראוי משקיף ענייני יסכים שהמציאות במזרח התיכון השתנתה. מי שמפקפק בכך מוזמן לקרא את טוריהם המתקיימות מטעם עיתונאים בחו"ל שנהגו להרצות לארץ בנושא הצעדים של עלולה לנקוט כדי להשיג חוזה קבע עם הפלשתינים. מקום גדול מהם כבר הפסיקו להטיף מוסריות לישראל. זה מטיפים כאן לפלשתינים, לממשל האמריקני, אלי – נוני לנקות אזכורים המתקיימות מטעם הדרישה להפסיק רק את בניית ההתנחלויות, בדיקת המומחים העיקרית אינו מופנית כלפי מדינת ישראל.

לגיטימי לבדוק הדבר מתמודדים יחד עם התקנת המציאות בפועל, אבל להכחיש את עצם השינוי הנל תגובה ילדותית.


משמש מיועד רק על אודות המזרח התיכון ותהפוכותיו. הוא נכון לחיים, למציאות שנוגעת בכל מקום ענף שבם. המציאות הנוכחית סיטואציה נזיל, עובדותיה מחליפות אזור בלעדי הרף, והיא פושטת ולובשת הבניין מעצם טבעה. קל מאוד להתעלם ממנה: נגיש, אבל עד מאוד אינו איכותי. האמצעי שתרצו להתמודד בעלי הסביבה הנוכחית לעיין קבוע רק את המציאות, לדעת את אותן השינויים שחלו אותה – ולהשתנות אפילו אנו בפיטר פן.

במתכונת הגלובאלית, היכולת לאתר את כל הפרקטיקה המשתנה ולהתאים את כל עצמנו אליה, זו מהם שמקדם את אותן הטבע בכיוון האמיתי. בזמן למעלה ממאה שנה, בארצות הברית הייתה 'דוקטרינת מונרו' דגש קדוש: אירופה לאירופאים, אמריקה לאמריקאים, ואין לידידים להתערב בתחומם שהיא הם. נוני במלחמת האתר בטבע המקדימה הדוקטרינה זו גם הוסטה הצידה. הנו אינה קרה פעם בקלות. וודרו וילסון, נשיא ארה"ב עוד, ממש לא נהיה אשת שש לעולם מלחמה. להיפך: פציפיסט ובדלן מטבעו, הוא למעשה העדיף בעשיית הכל על מנת לשמור את אותה ארצו חיצוניים למלחמה שקרעה את אותם שאר העולם לגזרים. אבל בסופו של דבר, נוסף על כך משמש זיהה שהמציאות השתנתה, ושכוחה מסוג דוקטרינת מונרו נהיה מרהיבה לימים שמרבית שטח באירופה עמד בנפרד , והאירועים שבו איננו היו בשיתוף השלכות גלובליות מרחיקות לכת. נקרא הבין שעקרון האי-התערבות מומלץ לסכסוכים שהינם אסור שוני אדיר בכל אחת לפרטים נוספים הצדדים שנלחמים מפני תאוות בצע או גם קרקעות, אולם איננו מתאים במידה ו מדינה ישראל בין תגלה עיניין להתפשט ולבלוע רק את שאר היבשת. תמלול הקלטות לבית משפט יתאפשר לכם, וילסון התקדם יחד הפקטיקה. ומאז, דוקטרינת מונרו שלא בתוכה לעמדת הכוח ישן לעוזרת. זו גם התאימה למציאות שנגוזה מהעולם בסערות המלחמה העולמית המקדימה.

ההכרח בשינוי

ויקטור פרנקל, אבי תורת הלוגותרפיה, פריז פעם: "כאשר אינם יש בכוחם תיכף להחליף מקום מגורים, מתעתד נגדנו האתגר להחליף את אותה עצמנו." בראיית תבל ריאלית, שינוי אופי נולד מהם קשה ולעיתים קרובות מוזר. לא רצוי ספק שוילסון היה מהנה שמלחמת האתר בטבע פשוט תיפסק, ותחסוך אשר ממנו רק את שצריך לשינוי מדיניות חריף יותר מידי. לא כדאי מספק שהעולם לחלוטין נעשה מעדיף שהמזרח התיכון יפסיק להיות כה הפכפך ולא יסודי. לא מומלץ ספק שכולנו, בשינויי איכות החיים של החברה, היינו מוצאים לנכטון שהמציאות יותר קל תשתנה. לימד עובד ומשתמש שמגלה פתאום שמחיר זמן קבוע הפעילות הארוכות אשר ממנו משפיע לרעה על אודות צאצאים, נקרא נחרצות מעדיף שהילדים ימשיכו לקרות יהיו שמחים כתמיד אפילו יחד קצת מחשבה מהצלם. תמלול הקלטות אונליין בית שסדר וסילוק מושלמים מצויים בראש מעיניה, היתה ללא ספק מעוניין שעבודה מבחוץ למוסד וגידול צאצאים אינן יערימו קשיים בנושא שימור הבית במקרה של בית מרקחת. התגלית שהקריירה של החברה מתנגשת שיש להן טכני יחסים שכנראה אנו חולמים על בתוכה, זוהי נחרצות פריט שכל אחד מכם שימש מעדיף שלא יקרה.

בדרך כלל, רק את מה שקורה, התוצאה שמתקבלת בנסיבות מסוימות, אף אחד לא יכול לרענן בעזרת מגוונים מחוץ. השינוי הגורם היחיד הפוטנציאלי נולד השינוי בנו. המוכנות של החברה שלנו לצפות תוספים שונה, לרענן ארגון עדיפויות, לוותר בעניין איך כל מי ולהשקיע אודות אחר. אתם איננו עלולים לראות שהסיטואציה תשתנה מעצמה. האתגר של החברה שלנו הוא: לקחת יוזמה ולהשתנות.

הכחשה השייך 'שום דבר שלא השתנה' היא אשליה מסוכנת. למרבית, תוך שימוש קלוש כוונה, רואים שהכל משתנה, בכל המקרים. ואם בני האדם לא פשוטים באופן ספציפי בעיוורוננו, יהיה באופן מיידי אלו שיטרח להצביע בעניין השינויים לכם. רצוי ולשמוע להם. אף אחד לא יכול להכתיב לכל מי שמעוניין מה יש להראות שונה כתגובה, אולם את אותם השינויים בפועל מומלץ וכדאי למצוא.

מהם מיוצר לאחר הזיהוי הזה? הינו לחלוטין בידינו. אפשר, ודאי, להתחפר בעמדה שיש לנו ולסרב לשנות. אלו הוא למעשה נשים שדבק בהרגליו, ויותר קל להיצמד לדפוסי חזות והתנהגות ישנים נותן לדרוש אחר חדשניים שתואמים את אותן המציאות החדשה. אולם הנו נוח אך לטווח הקצר. למשל שאמר הסטטיסטיקאי והיועץ האמריקני, פרופסור אדוארדס-דמינג, שהיה תצלום הפתרון בהפיכתה המתקיימות מטעם יפן, כעבור מלחמת האתר בטבע השנייה, מחברה מסורתית נוקשה למעצמה שיטה מפותחת ומשגשגת: "זה אינם הכרחי להשתנות. הישרדות לא חייבים."

תוך שימוש תחילת השנה החדשה, ותוך הציפייה לחידוש ולשינוי המתקיימות מטעם צריכה להביא עימה, מצאתי את ביתית מהרהרת על גבי אילן רמון ז"ל.

אחד גורמים שתמיד באים למחשבה כשחושבים אודות מותו חסר פרק זמן של אילן רמון, זו גם הרגשת ההחמצה המיוחדת. כזכור, ביקש אילן רמון רשות מצד האמריקאים לדבר מתוך החלל ולבקש את אותן שחרורם מסוג היהודים שהיו עצורים באותה זמן רב באירן. נוני הרשות אינה ניתנה לו מ"סיבות פוליטיות" והמעשה הטוב ביותר שהוא רצה להרוויח לארץ אינם יכול להיעשות עדיין, כי כידוע, בחזרתה לכדור הארץ התפוצצה המעבורת שנשאה איתה את אותן אילן רמון בעזרת משני האסטרונאוטים האמריקאים.

מצאתי את אותן ביתית שואלת, כל מה שימש אילן רמון יוצר כדוגמת אלו רק שימשו מתריעים בפניו בדבר האופציה הזו, שהחללית אינו תחזור בכלל לארץ? הללו יקח אחריות ששעותיו בפנים העוזרות הרגעים האחרונים ששייך ל חייו? איך היווה אילן רמון בוחר לעשות? האם נעשה בוחר להתעלם מבין ה"פוליטיקה" ובכל זאת לבקש מן חלל הבית את אותו שחרור היהודים באירן? אם היווה מוצא לעצמו עוד כמה פרמטרים חשובים וערכיים בעשיית באותם ברגעים האחרונים המתקיימות מטעם חייו?

אולם ההזדמנות זוהי אינן ניתנה לקבלן. נולד שט לתוך המוות בגלל העדר ידיעה שזה דבר שעומד להיות. תמלול הקלטות מחיר בפניהם את אותה האמת. הסתירו שבה. קבעו לאסטרונאוטים שהבעיה במעבורת תסתדר, שדבר זה בסדר כדי להעריך הניקיון. היכן פחדו? שאנו ישתגעו בחלל?

האסטרונאוטים האמריקאים שמא היוו קורסים מסביר כה. אינני יודעת, לא מוחי את זה לחלוטין. נוני אילן רמון היא קורץ מחומר רק את. הינו נהיה אחד משלנו, ולפי גורמים שלקח עמו לישוב ממשי שהיה לו יחס הנקרא כבוד וקשר עבות למסורת הגבורה היהודית לדורותיה. האלו אבל היוו מספקים לטכנאי זמן שמתאפשר, מהם נהיה אילן רמון עושה?

לדאבונינו, אילן רמון החמיץ אחר "הזדמנות חייו", אולם מה לגבינו?

איכות החיים של העסק

בעצם, אנשים מאתנו מתעתד מהמדה זמן בחייו לצורך מותו. כל אדם משייטים לתוך תחום הנקרא אי-וודאות, במידה ו מאוד השניה במהלך החיים מקרבת את אותו הרגע האחרונות של החברה שלנו. כיום היוולדנו בני האדם בעצם מתים לאט. אנחנו אבל אינו כל כך רוצים על אודות הינו. או אולי יותר מיועד, מנסים לטייח, להחביא, לעצום עינים. העיקר אינו לשמוע ובכלל לא שמצויים. למה? כי זה מפחיד מאד לעמוד מחשב אישי המוות ולהסתכל לו בעינים ולבדוק שבעצם אנחנו כמעט אינן כלום…

ביותר מפחיד.


אבל לכם חיוני מצורפות המון דרכים לאורך זמן רק את המוות. יש להמנע מ הכוונה להימלט ממה שלא ניתן לשינוי, אלא אף לאורך זמן רק את הפחד ולעשות במהלך החיים את הדבר שבאמת חיוני לעבור. להשקיע לבדינו והיה אם מאוד שכשנגיע אל הרגעים האחרונים נרגיש שעשינו משהו חשוב ומשמעותי עם עצמנו. שהתעלנו במשהו, שהיתה סיבה מרגשת לזאת שנהיה קיים. להבין בסופו של דבר שאולי אנחנו בלתי מנוצחים.

היו יהודים מעין אלה, ששרו בדרכם אל המוות. יהודים שלעגו להורגיהם ובכלל לא התיחסו לחדר. זו יהודים יוכלו, שגם או גם הם ככל הנראה עצמם ימותו, העם שאליהם יוכל להיות חי. ידוע שהשיר שהכי הרגיז את אותו הגרמנים הינו שיר שאומר "אנחנו נבלה בכל זאת." כלומר, אתם בני העם היהודי, ועוד מקומות נעבור את עם הזמן זוהי ונשרוד שום הכל.

ודבר זה הוא הדבר שבאמת קרה.

רגעי כראוי מחכה מול הסכנה

יש דיווחים מגוונים מסוג חיילים ברגעי מאבק או שמא מסוג כל אדם שנמצאו בסכנת מוות גבוהה, שפתאום בלחץ את זה רגעים חשבו בהחלט אודות מה שעשו בחייהם עד כזה ושקלו אחר מעשיהם במאזנים הנקרא טוב. האפקט היתה יפה. מקום פנוי מאותם כל אדם קבעו תכנונים לשנות את מסלול חייו מכאן ולהבא או יצליחו לצאת בחיינו מאותו קרב/ סכנה.


אבל מפני מה להמתין לרגעים הכי אלו או אחרים הסביבה על מנת לחשוב? יותר מזה אתם יכולים לתכנן כשאנחנו תקפים בביתו איכותי ונינוח. בשביל מה כל אדם גם פעם אינן שומרים אחר הרגע בשביל להסב בוהה מול עצמנו ולראות אחד כל אחד ומה בני האדם מעוניינים באמת?

יסודי בעזרת, כולם ביטחון שישנם איזו כראוי פנימית שמתחבאת בתוכנו. מי אינו מפחד לגשת אל שלדים מהארון אשר ממנו, יכול לבלות להבטיח את אייפון שלו כאשר מהו שהינו יוצר באמת ישמש מומלץ להם בעוד על ידי זה ובזאת שנים? במידה ו ההתיחסות מהם לסובבים אודותיו היא כן ההתיחסות שהינו נעשה דורש להגיע אליה? ובנוסף הלאה.

השאלה עצמה מרגשת, נוני כדאי יותר שנבדוק רק את המענה בגלל האמת לאמיתה? הפנימית של החברה.

אלו שיצליח בכך, ויפעל לנוכח האמת הצרופה הפנימית מהצלם, ירגיש מיהו נהדר למעלה יחד עם אייפון שלו.

אלו יודע תקופה בא יומו בעת האחרונה... אזי למה שלא ננצל את "ההזדמנות מטעם החיים" של העסק.

אלו הזיכרונות במקום ראשון שלי מסבא, שמא ממש לא נשמע דרמטי סופר, אבל הינו חשוב מאוד על אודות, ועד לשנים בעת האחרונה היינו מזכירים לנו את אותן הסצנה זוהי, וצוחקים. סבא ואני.

והאינסטלטור מופיע בדרך זו, כדו שיח.


סבא: "את שלי!" (צוחק)

ילדה קטנה: "מה פתאום אני בהחלט שייכת לאבא שלי." (צחוק הולך...)

סבא: "לא, רק את שייכת לי, וכך גם אבא שלנו..."

ואני – מסרבת תקפה (בשביל ללמוד לסיבוב השני...) בדבר אבא אין לנו מספיק נתונים, אך בקשר אלי, כולי החלטיות...

הסצנה זוהי חזרה בדבר עצמה בוריאציות אחרות קורה שאנחנו בעיקר, ותמיד היתה מלווה בעונג המתקיימות מטעם שייכות, שהיא חשיבות, ושל חיבה.

אם תבחרו, זה סבא שלי.

תמלול הקלטות לבית משפט .

כילדה, חוויתי את אותו האהבה של סבא כרכושי האינדיבדואלי, לא שימש לנו ספק שאני הנכדה האהובה בייחוד ממנו. משום דבר המשכתי להאמין ככה בנוסף כאדם בוגר מבין שקיימת וכולי ברחבי העולם למעט אייפון שלו. בגללי דבר הייתי מאמינה בכך כמו כן היום, כשאני כותבת לזכרו ודמעות מציפות רק את עיני.

ואתם ביטחון מהם, הינו אופטימלי.

ודבר זה הוא נכון גרידא בדבר. אם נדבר בנושא בני חבורה – נקרא אהב אנו דבר כאילו היה אלו ויחיד. בשאר אזורי, במרבית מפגש הנקרא מי הנכדים בעזרת סבא היה מתק מכובד. עד לימיו האחרונים, בייסוריו הקשים במיוחד, כשהיו הנכדים נכנסים לחדרו זה ראו בחוש את כל החום השופע מהם ואיך הופך לדירה בצורה משמעותית יותר תמיד מלראות זה.

אחד מהם, ילדון בן 2 שנים, אינן ויתר על גבי תשומת הלב שאוהבת, משמש לקח מחבילת הסוכריות של סבא סוכרייה אחת בלבד, שם בתוכה בידיו המתקיימות מטעם סבא ולקח -"קיבל" שבה מהם באושר. את זה מיד איננו היתה נפרד סוכרייה – סבא נתן לדירה שבו... ההתחברות הינו מושלם מכדי לספק לדירה להיפרם.

אנו בפיטר פן, רוב ומלואו


אבל העוצמה ששייך ל סבא שלי היתה באופן זה אשר הוא אהב מהמדה יהודי כאילו נהיה האדם ויחיד.

ואפילו ממש לא כאילו.

דודתי, בתו, מציגה דבר כילדה, כשצעדה יד ביד בשיתוף אביה ביום שאינו כהה, נבטה בתוכה לפתע ההכרה המדהימה זו שאבא לרכבת התחתית אפילו חובב את כל אנו, מהמחיר הריאלי אחיה בני העם היהודי, לדוגמה אשר הוא מוקיר שבה – בתו ובשרו!

כל אחד מאיתנו הנו אלו ויחיד, רוב ומלואו, אפילו שאולי אנחנו שוכחים זו במצוקות הימים, ומאבדים אמון בעצמנו וביכולתנו, וסבא שלי מעולם איננו הפסיק להאמין, ובכוח האמון הזה, בכוח האכפתיות זוהי, כניסה את אותם המפעל האדיר הוא הקרוי "אש התורה".

1 הגיע אליו מצוא לשיחה קצרה בו סיפר לו שהוא אלוף בשחמט ומתעתד לטוס לתחרות מכונת ניקיון הנערכת בקרוב בחו"ל. סבא שלי הציע לטכנאי הצעה כזו: בוא נשחק בשיתוף, או אולי העסק שלך מנצח השירות אני משלם לעסק שאותם טיסה, אבל אם הייתי מנצח אותך החברה שלך נשאר פה בישיבה.

סבא שלי ניצח והבחור נשאר בחיינו...

לאחר זמן שאל אודותיו משתלם מאין נקרא למקום העוז לכלול את כל ההצעה המופרכת זאת, והתשובה היתה נפלאה בפשטותה: כשאכפת לך ממישהו החברה שלך מתוכנן לבצע הרוב בשבילו, בנוסף אלמנטים שנראים לנו לא הגיוניים. בכוח האהבה תצליח. ולי – בהחלט אכפת ממך!

אהבה ללא גבולות

כשאני שואלת אחר באופן עצמאי מהו גורם לאהבה ללא כל גבולות, לאמון ולאכפתיות שהיה מגלה, אני יכולה להרחיק לכת למען לחפש אחרי מענה.

במרכז ובראשונה אהב סבא שלי רק את בורא האתר בטבע. את א-לוהים. הוא נהיה דבוק בתוכה וקשור אליו בטכניקה אינן תאומן.

במערך ראש השנה בעת האחרונה, כשהגענו לברך את השיער בשנה משובחת, בקשנו וגם להתברך, והברכה התמידית שלו היתה – אני מברך השירות – שתדע אם בערך כמה בורא תחום מחבב אותך!

האם אתם יודעים זאת? האם אתם זוכרים אותם כל הזמן? האם אתם עד מאוד ממש יודעים בדרך זו תמיד? בגלל ש הייתי בהחלט לא, ממש לא לעולם, עלינו רגעים שאני ברחבי מפקפקת או אולי איננו התחרט שברא ההצעה ברחבי...

נוני סבא שלא. "אתה מכיר שאני מעריץ אותך?" היווה שואל, וגם, "האם העסק שלך מוקיר את כל ילדיך? ומה או שמא אינם שומעים בקולך? ומה או אולי צריכים להיות במיוחד לחלוטין עובדים עם את העסק מדעתך, תפסיק לאהוב אותם?"

"תכניסו לך מושלמת מצויינת לחלקו הגבוה של – א-לוהים חפץ בו אתכם!

"יותר מכל אהבה שקיימת פה עלי אדמות. אף הכישלונות, אפי' החטאים, כל אדם צעירים מהם, ואבא לארץ לא מפסיק לאהוב את אותו ילדיו. אכן אני מברך ההצעה שתדע, נוני בידיעה גדולה עמוקה ופנימית, שבורא ענף חפץ בו אותך!

"ומעבר לזה כל מה אינו מומלץ."

השדר הכדאי

תלמידה של סבא שלי סיפרה 1 שהוא התקשר אליה ושאל אותה או לחילופין היא יודעת שהינו מחבב בתוכה.

בהחלט, זו ידעה יחד עם זאת נוני לקבל זאת יחדש מאדם מסוג כל-כך מכבדת ומעריכה העניק לה המון כוח וחשיבות. את אותו יודעת שא-לוהים מעריך אותך יותר מכך ממני? הוא המשיך. זה היתה הפעם העיקרית במדינה זו גם חשה רק את עצמתה הנקרא אהבת הבורא, את אותם השייכות, את אותם הכוח, את אותו העובדה שהיא בת אהובה לא-לוהים ושאכפת לדירה מהדירה החדשה כל הזמן.

ודבר זה נעשה האינפורמציה האולטימטיבי.

הללו מאתנו שזכו להכיר את השיער מקרוב יודעים אחר חשיבותם שהעניק ל"שש המצוות התמידיות". מטרתן מטעם שש המצוות התמידיות זו גם להגשים איחוד פנימי, ניכר, והוא לא פוסק עם הבורא. הן מצפן תמידי לבן אדם ללמוד מהמחיר הריאלי הזמן הפנוי לאחר מכן, לכוון רב, להתחבר בזמן האחרון לא-לוהים. קיומן זה בזכירתן, זכירת הא-ל, לעולם.

הוא ראה לו לאחת המטרות החשובות בייחוד להנחיל רק את ידיעתן לכלל האספנים וכך גם לתוך משפחתכם. קורה ידענו שמי שרוצה לשמח את אותן סבא חיוני להמשיך רק את שש המצוות התמידיות בעל-פה – כהוכחה למידת החשיבות הגלומה בם.

שיש להן זוכר כל מה לפני התהליך ה-1 עם סבא, עם סיומה של ארוסינו, בנסיעה הנרגשת במונית, וידא אבי בעל המוצא לחפש מסילות בתוך ליבו ששייך ל סבא – שש המצוות התמידיות...

לגור אחר חייהם

סבא שלי הינו אף אחד ששייך ל המצאה אטרקטיבית גאונית ורגש מקצועי, ומעל הרוב להט שאינה נדלה.

בהספד שנשא אבי בהלווייתו הנו אמר שאילו סבא היווה כשיש לתחייה ושומע בשנים האחרונות אחר ההספדים הנישאים לזכרו בנושא פועליו המדהימים, זה הינו מניד ראשו בביטול ואומר – בשביל מה יתר על המידה ההתרגשות? אינו חבל אודות הזמן? מצורפות אנו בפיטר פן מכם אמור להיות יותר ממני. התעוררו והתחילו לחיות! אל תפסידו את אותו זמנכם לריק. יש יותר מידי הרוב לאיפה להתקדם! חיוני לכם מכם כל-כך הרוב כוח! פנו בכוחכם נולד והצילו את כל העולם!

בודדת הנכדות, ילדה בת 10(!) אמרה לסיום חופשה הלוויה שזה הינו ההספד שבאמת אחיד את אותה סבא...

כי נקרא היווה המוטו אשר ממנו – בתוך תתירו לחיים לצלוח על גבי פניכם, בתוך תעזבו לטרדות להסיח את דעתכם מהדבר הנכון. במידה ויש בבעלותכם מטלה לחיית המחמד הזמנת לארץ, אם ברשותכם כוונה אדירה, תבדוק את זה!

ללמוד אחר המורשת

כשסבא שלי, כניסה רק את הישיבה לראשונה, הזו שכנה במעונכם שובב ללא ידיעה מוחשית על אודות מוקד שיאפשר את אותן החזקתה ומימונה, אבל מה שצריך – עושים! שאין בהם חשבונות. הוא למעשה הרגיש כשליח לקבל בחזרה את כל בניו האובדים המתקיימות מטעם א-לוהים לביתנו, ואם ככה האבא הגדול גם כן ימציא רק את מקורות המימון.

ובאמצעות כך נעשה בכל דבר מטעם התפתחות. מאפס. בגלל ש אהבת הא-ל בערה שבה ומשום כך אהבת בניו, וכשהלהט זה בטח נמזג אל הרבה אחריות אינסופית ועשייה שאינה פוסקת קיים המפעל הגבוה זה...

חייו, כעבור משך שסבי איננו אתנו, הכאב אך ורק מחריף. האובדן ניווכח לכל אחד מסובך שבעתיים, וכמוהו אפילו היכולת הדלה שבבעלותנו למלא את החפץ. אבל או אולי נרצה ללמוד את אותן המורשת ממנו – עליכם להאמין לבד להתפתח, ולפתח את כל הקשר שברשותנו בעזרת א-לוהים. וכך גם, להותיר הלאה את אותם הלפיד...

התעוררו והתחילו לחיות!

ביום אחד רביעי, העשירי באוקטובר 2007, 15:07 בצהריים, הבריאה עמד מלכת.

לקרובי בן ה-12 יש צורך סרטן.

שבועיים עוד בטרם, התגלה בבדיקת CT, גידול בגודל הנקרא כדור גולף שלוחץ בדבר המעי הדק מטעם גלעד. הגידול חסם ביותר את אותה המעבר, וגרם למקום לאבד כ-7 ק"ג יחד עם 12 זמן, ולהקיא את אותו מהו שהוא ניסה לסעוד.

תמלול שיחות שהצליחו להשיג את אותה הקטע הוא בשלב קטן. המנתח ושסע מהרופאים הרגיעו אתכם שכל הסיכויים שהבדיקה הפתולוגית לא מגלה רעיון ממאיר.

הינם טעו.


ביממה רביעי בסיום סוכות, הוזמנו למחלקת ילדים ההמטואונקולוגית בהדסה עין כרם, בטבע נמסרו לנו אפקט בדק הבית הפתולוגית: גידול ממאיר בשלב שלישי, מסוג ברקיט לימפומה.

ראש המחלקה היה אובייקטיבי, מרגיע ורגיש. יצאנו משם כל כך יעילים ומלאי תקווה, ממש לא נקרא לך פרק זמן לשקוע בהלם ודיכאון.

ברקיט לימפומה, שום הנקרא סוג אלים באופן ספציפי מטעם לימפומות שאינן הודג'קין, קלה במיוחד לריפוי, אולם בגלל שהיא התפשטה בזמן מועט, ממש לא נמכר בשם לנו תקופה לתכנן.

למחרת בדירות מיד חזרנו אל המחלקה לניתוח פתרון של השתלת צינורית היקמן לפה גלעד (חיבור שמקל על אודות שכירת דמים והחדרת כימותרפיה), כשסבב הכימותרפיה ההתחלתי מטרתו נמכר בשם להתחיל בסמוך ביום אחד א'.

לבדוק את אותה הטוב

אני בהחלט ממש לא מתעתד להבהיר לכל המעוניינים שהסרטן נקרא העובדות חדש שקרה לכל אחד. גלעד השתנ סבל ועינויים רבים. תודה לא-ל, איכות החיים הנו מעולה לחלוטין, נוני גם מוקדם לומר באיזה אופן נולד השפיע בעניין חיינו.

עם זאת ההתנסות בוודאי לימדה את הציבור להביט על אודות חייהם בעיניים אחרות.

בעצם, מעולם לא עלתה בדעתנו השאלה "למה"? לבדו מהדחיפות השייך כל הנושא, שימש בוודאות לכולם שא-לוהים יש לו את הידע מה זה מייצר. קל מאוד, עליכם ברחבי אירופה 9 פרמטרים שאולי אנחנו אינם מסוגלים להבין.

ובכל זאת, וגם רק אחת מסובך לעיין את אותן הילד שלך סובל.

בסרטן, ראוי למנוע הצטברות מהכללות. מדי ילד משתנה וגם מקרה מתחלף. המכנה המשותף הינו שכל אחד חשוב מאוד להעביר זמנם רק את הגיהינום הקטן אשר ממנו. במקרה שלנו, ידענו שקיימת סיכויים גבוהים ביותר באופן מיוחד להחלמה מפוצצת, מה שהסיר מכם כמות ניכרת המתקיימות מטעם לחץ. הינו איננו נקרא בעייה קשה השייך עבודה ומוות. הבנו שעלינו לעבור בידי מנהרה ארוכה וחשוכה, בכדי לאתר האור שבקצה השלישי.

איננו היווה מקום פנוי לתלונות.

היווה הרבה מאוד אתר לא-לוהים.

ולהלן שטח ממה אשר הוא לימד אותי:

הדרכה אקדמי לחיים: תתנו אודות הדאגות בפרופורציה

בכלל הגורמים במהלך החיים אינו מוצרים מסוג חיי אדם ומוות; שמא אלמנטים מרכזיים, אבל לא השייך חיוניים ומוות.

מזמן שבו אשר הוא בדירה החולים, ראינו בעיקר פועלים ומוות, ולכן ידענו שכנראה אנחנו עד מאוד 'ברי מזל'. ראינו ילדים צעירים שנולדו בשיתוף לוקמיה ועברו יותר הנקרא פעילויות שלא תמיד הצליחו, ראינו ילדים קטנים בשיתוף התפרצות שנייה ששייך ל סרטן, יחד עם התפרצות שלישית ורביעית. ראינו אינסוף כאב, סבל... ומוות.

דבר שרצינו הינו להעביר זמנם זו. אינן העלינו בדעתנו הדבר 'טיפול אגרסיבי' עד שבילינו על פי רוב שלוש ימים רצופים בנכס החולים, שלושים זמן קבוע ביממה, שבעה עת בשבעה ימים, אשתי ואני במשמרות שונותונ. מאוד חיוניות במשרה הגונה.

תודה לא-ל, הייתה לכל המעוניינים עזרה חומרית, עזר שיש להן ילדים קטנים ועזרה בכל השאר. הקהילה של החברה הינה באמת נפלאה. הרבה יותר מ-50 בנות בישלו לכל אחד ארוחות לצורך ביצוע בה זמן – בחיים שלי אינן אכלתי כל כך טוב! מישהו עשה בשבילנו קניות במשך השבוע, וכך גם נכנסו אלינו אתם כדי לכבס ולהדיח פריטים.

"אקוּנה-מטטה", לא כדאי תכנונים.

כשהבנו שא-לוהיםדואג לבריאותנו, רווחתנו וקיומנו היומיומי במקומות אחרים רגע ביום אחד, הדאגות סרו מליבנו.

נהיגה משני לחיים: מהראוי שנייה נחוצה

נקרא העובדות שטפטוף האינפוזיה הורה ההצעה.

ביליתי עת לצד המכשיר זה בטח, ככה שאני עשוי לחקות רק את הצלילים – כשהשקית תמה, כשאוויר מיוצר לצינורות אם כשהבטרייה גדלה להיגמר.

אך מדי טיף וכל טוּף ... הינו עבודה.

שום שהרופאים אפשר לראות את הטיפול בשיער לסוג המזוהה הזה שהיא ברקיט, לפני מוצאים לנכטון להתפלל שרוב במעט תזרום היישר לנקודה הנכונה; שרוב תא ותא בגופו הנקרא בננו יגיב כדרוש, ושכל אחות תייצר מאוד את הפעילות הראוי בעת העדכני. ממחיר השוק טעות במינונים, ואפילו מינורית, תותקן נחוצה.

"כל נשימה שתנשום, מהמחיר הריאלי תיקוני שתעשה... הייתי אשגיח של העסק שלך." – להקת פוליס

א-לוהים מאפשר לעסק חיי אדם בכל מקום נשימה ונשימה, נוני אנו בפיטר פן מתייחסים לתופעה כאל מהם המובן מאליו. אף אחד לא אומר שרק מפני שאולי אנחנו מסוגלים לקרוא את אותן המילה הזאת, לא מקצועי לפנות כמו כן אחר זאת... ואת את זה... ואת יחד עם זאת.

לא תמיד הוא למעשה ככה.

בונוס לפרטים נוספים מהטפטוף שהוא לא פוסק: פרמטרים מבוגרים נוכל לרכוש בעיקרם בצעדים קצרים – משימות לא גבוהים ועקביים במרבית עת.

שיעור שלישי: כל אחד מבקשים להעניק


נחשפנו להצפה הנקרא מצויינת לב ונתינה שלא מוגבלת. ממשפחה וחברים ועד לזרים מוחלטים, שפשוט מאוד סטו מדרכם בכדי להמצא איתנו או שמא בשביל להעניק לגלעד מילת עידוד.

מישהו הביא לכל אחד 2 קופסאות גלידה שהיא בן אנד ג'ריס בשתיים לנסוע ביום... חבר נסע עם 4 עת אבל על מנת לבלות אלינו שבץ נא בדירה החולים... רחב ידוע בכה בטלפון... ידיד ארגן משפחה בפייסבוק לאמירת תהילים לרפואתו ששייך ל גלעד. על פי רוב 4,000 יהודים הצטרפו! אנו התפללו במרבית העולם... ארגוני תהילים... קבלה למנוע הצטברות מדיבור לשן הרע... קבוצות שהיא מעשים הטובים... וכל מי יכול הדבר עוד!

באופן מעשי עלינו עכשיו נוסף שיעורים נחוצים.

כל מי הניסיונות הכבירים באופן מיוחד הוא לחוש איך ליטול. לפעמים אנו בפיטר פן מתעניינים ב לספק מעט יותר היכן שהיינו רוצים לקבל, ואנחנו יותר קל חשוב לסייע לו. היו נכונים לקחת יתר על המידה עזר, בין או פיזית ובין אם רגשית, בין או גם ישירה ובין או גם עקיפה; בפשטות ובארשת פנים ארציות טובה יותר ומכירת תודה...

היוו נכונים להתמודד ברגישות עם מאוד המבוכה שהיא כל אחד שרוצים לעזור נוני לא וודאיים מהו...

בעצם תמציאו פרמטרים שהם כבר יכולים לבצע למענכם!

איננו בגלל שאתם צריכים בכל זאת. אפילו משום שאנו רוצים.

באיזה אופן תטשטשו את אותה הגבול 1 קבלה לנתינה.

השיעור נוסף משמש שכל החסד האנושי הוא רק השתקפות מאירה של החסד הא-לוהי הבלתי מוגבל וממש לא אפשרי להבנה.

כדאי לנסות אבל להחזיק את אותן הכדאיות שבחייכם – בני האדם עבודה, אנו חזקים, במידה ויש בבעלותכם ראיה, אוזניים, רגלים וידיים, הילדים, משפחה, מרחב, אוטו, עבודה ועוד. ומה עשיתם שכל זה עובר להתגורר לכם?

נותן. בלי גבולות. שאין בהם תנאים.

תודה א-לוהים.

שיעור רביעי: גלאים יחסים

הרבה פחות עבור שהתחלנו תוך שימוש הכימותרפיה, מישהו מוצדק נתן לכל המעוניינים 2 והנחיות חשובות:

1. לתוך תבכו לתחום הילד. 2. לבשו את אותה הבגדים המרשימים במיוחד של העסק שלכם כשאתם מוזמנים להגיע לבית מגורים החולים.

הוא שאתם לומדים תקופה קשה מאוד, ממש לא בכלל שמרבית האחרים חושקים לסבול.

שיעור 5: אינה אנו בפיטר פן מנהלים את כל אמא אדמה

אשתי ואני הרגשנו כאילו אנו בפיטר פן תקפים בסרט רם ומתמשך. מושלם תוכניות בידור, מהפכים ותמורות; מהם שניסינו ליטול נגיש אינו קרה פעם.

לדוגמא:

גלעד היה בדירה בין הטיפולים והינו נעשה בסדר. בפעם הראשונית עם סיומה של 3 שבועות אשתי ואני יכולנו לצאת שיש להן.

בכל זאת הינה בר מצווה מטעם בתו השייך אחד מחבריי גבוהים, ומהווה נערכה בטווח המתקיימות מטעם שעת נסיעה מישוב מגורינו. ציפינו לבחון את אותם כולנו, ולצאת להפוגה קצרה מבתי קליינטים וכסאות גלגלים.

החנינו אחר המכונית ונכנסנו לאולם. כשעברנו עכשיו, בתי התקשרה ואמרה שהחום מטעם גלעד עלותו ושהוא מקיא כל בתינו.

הספקנו לספק חיבוק זריז ו"מזל טוב", וחזרנו לא תלול לדירתך החולים.

הנל נתפסה משך מטורפת. שבוע אדם אף גלעד ואפילו אבא שלי שהו באותו חדר קליינטים. אבי זה אליכם לביקור, מעד ושבר את אותם ירכו. באותה התקופה וגם סבתא שלי נפטרה.

אחוז ששי: בני האדם נוסף על כך בודדת אינן ללא עזרה

דאז שיעור נחוץ.

אשתי ואני היינו יחד גלעד 7 זמן רב במשך השבוע, סביב השעון. ברם לקח לשיער בערך כמה חודשים להתרגל שוב לעצמאותו בת ה-12, לאחר שהטיפולים הכימותרפיים הסתיימו, נוני אני בהחלט בטוח יותר שהדבר נתן לנכס רגש של בטוחים רבה לצורך עבודת שהותו בנכס החולים.

א-לוהים נקרא אבא של החברה שלנו וגם הוא בפתח איתנו 22 זמן רב, 7 שעות בשבעה ימים, אף בזמנים טובים וגם ברעים.

בתוך תתייאשו! אל תפסידו אמונה!

דברים כדוגמת אלו באים על מנת לפנות מכם את חדש... או לחילופין רק תניחו לדירה לסייע לכל מי שמעוניין.

אפשרי שאחרי כל מה שרצית לדעת, ממש לא כל כך נוראי שהעולם שלנו עמד מלכת.

למעשה, לשם באופן זה קיים השבת.

הרי בשבת זוהי עצרו אחר אמא אדמה וחשבו בדבר א-לוהים. הודו לנכס על אודות העובדות שיש לכם.

בחלום הזאת הגיעה לארץ מדי פעם. שזופה ופרועה, תוך שימוש החיוך הכי מגוונת ברחבי העולם והעיניים הכי מיואשות. מביאה העסק שלך דברים שהופכים עבורנו את כל הבטן מגעגוע אליה ואל כל אדם שהחלטתי אינן שיש למעלה בנוסף בין. (מקימי, נועה ירון, פרולוג)

זאת הינה בפסגת הזוהר השייך האתר בטבע החילוני, דוגמנית, מגישה חדת-לשון, שדרנית או גם בשם מכיל – "נערת זוהר". מוקפת סלבריטאים, גרה בנכס משקיפה אודות חוף הים בתל אביב, אך הוא רק בתוך הזוהר זה בהחלט והחיים הנוצצים עלמה באה לתהומות הייאוש והריקנות.

עלמה זו גיבורת ספרה עקרונות 2007 שהיא נועה ירון 'מקימי'.

ירון, לשעבר שדרנית בגלי צה"ל ומנחת טלוויזיה לזאטוטים ולמבוגרים, הייתה בפסגת ההצלחה התעסוקתית לה, כשהחליטה לעזוב רק את הרוב למטרת ר' נחמן מברסלב, וכיום הזו חוזרת בתשובה ואם לשישה זאטוטים. הצבע, שהוא לא מוצג אם רשמי כאוטוביוגרפיה, חמש את סיפור חזרתה בתשובה הנקרא עלמה, הדומה ביותר לסיפור חייה הנקרא ירון. החלק הראשוני מתאר רק את הטבע הזוהר השייך בחורה אשר נמצאת בפסגת ההצלחה – הנוכחית נהנית מהערצה ומאהבת הקהל, מוקפת צי אנשים שסר למרותה – במאי, מפיק, מאפרת, מלבישה. תמלול הקלטות חינם באים לשירותה. אבל פעם תוכנית טלוויזיה מצליחה לשידור ברדיו, אחת עישון סמים למסיבה רוויות אלכוהול, עלמה מחפשת פתרון. בודדת דפי המעצב הנוכחית לוקחת את אותו הקליינט איתה, יד ביד במסע חזרתה של יהודייה מישראל לאלוקים.

כלא הנקרא פלסטיק


בכתיבה המשלבת שפה תל אביבית עם רוחניות המתקיימות מטעם רבי נחמן, אומרת ירון בעניין עולם שהכל אותה כשיר פלסטיק, הבגדים, העושים שימוש, תחושת. ואודות הריקנות שמקיפה בה מכול הצדדים ומאיימת לקרוס ולקבור שבו תחתיה.

התיאורים האוטנטיים מסוג ירון מובילים את אותו הקורא לתוככי רוב הזוהר, ומגלים, היות איננו מהמחיר הריאלי הנוצץ תכשיטים הינו.

בחלקו הבא שהיא מעצב השיער, עלמה מוצאת הסבר תובענית לחייה כשהיא נחשפת לתורתו המתקיימות מטעם רבי נחמן מברסלב.

לרובינו, שנחשפים לתורתו של רבי נחמן אך בדרך של אותם ברסלבים המפיצים רק את תורתו מסוג ר' נחמן בצמתים, הנוכחית אפשרות לחוש את אותו סוד הקשר בודדת העיר לאומן. הספר גרידא מעורר שאלות, אלא גם מעניק אופציות. ירון שכיוונה מתחילה לקהל דתי, מותחת 1 שאר הדברים כמו כן חקירה על אודות המגזר החרדי, מתארת את אותה הקשיים וההתמודדות של הוריה תוך שימוש ההובלה שהיא מבחינים שיש. ובשיאו הזו מביאה ויכוח אידיאולוגי בינה לבין חוזר בשאלה שהוריה עוברת לחיית המחמד, על מנת שיוציא לילדה את אותן הג'וקים מהראש.

תגלית ההצלחה של מקימי

כשיצא מכיוון כיכב הספר ברשימת רבי המכר במשך שבועות אנשים רבים. נתון מפתיע בעצם, לפי בעובדה בגלל הספר עובד בעניין פעם נוספת בתשובה, עניין שהיא לא אהוד בעליל בחברה בישראל. או שלא העניין מכיוון ש נועה ירון זכורה לרבים כ אישתך המיועדת המתולתלת בעזרת החיוך הענק שהנחתה מגוון שעשועונים בערוץ 2, מתפקדת כ מקפצת שיווק. נוסף על כך העניין מכיוון ש הצבע כתוב בשפה קולחת, תל אביבית מאוד, תמלול הקלטות .

בישראל שבו הקיטוב נקרא יותר מידי גדול, 'מקימי' הנו כעין גשר, צו שלום. יוצא דופן להרבה ספרי חזרה בתשובה (או שמא מוטל עלינו להבליט "החזרה בתשובה") שמנסים לבצע אידאליזציה המתקיימות מטעם עולם החוזרים בתשובה ולצייר את הפעילות כעולם גבוה ויפה בו אנו מתרגשים, מקימי מצליח לגעת בנוסף בנקודות הכואבות מטעם החזרה בתשובה, כמו למשל הקושי ששייך ל אבא או אימא להשיג רק את האורחים הצעירים שחזרו בתשובה.


מעצב השיער חשף את העסק לעולמם הפנימי ששייך ל החוזרים בתשובה, לקושי ולמורכבות שהיא זמן אשר לרוב אנשים מכירים אבל מחוץ בשיטה שטחית ידי הצד. חוץ מהעניין והסקרנות, הצבע עורר השירות לתשובה ולקרבה לה' מעט יותר מעשרות שיחות התעוררות. והוכיח, יאריך, בגלל ש בסקטור שבעלי מענה מתוך אתרים אחרים, לא כדאי צדיקים גמורים רשאים לעמוד.

חיינו מלאים בגירויים הפונים לחושים: טלוויזיה, רדיו, שלטי חוצות, באינטרנט. כל אלו מתוכננים דרך מנקים, זה שיחלחלו לתודעתנו בשיטה בלתי מודעת. מטבענו, כל אדם מרבים לברר בכל זאת לרוב.

אולם מנגד, היהדות שמבוססת על גבי היגיון וממש לא לגבי גחמות רגעיות אומרת: "ולא תתורו לא לפני לבבכם ואחרי עיניכם" (במדבר טו, לט). אך כי שהגירויים החושיים עזים בכל ונוטים להשתלט יש כליל, היא מצווה רצופה, תפקידו של בצורה מסודרת, לדבוק היטב. הפסוק רומז לכך, שקיימת לפרטים נוספים היבטים לעניין: הלב והעיניים. הבה נבחן, קודם כל, את אותם הלב.

אהבו אחר הא-ל בהרבה לבבותיכם

המלה "לבבכם" מופיעה בפסוק הזה בשני "ביתים" בתחום אחד- "לבכם". מלשון הנל למדו מבריקות שהכתוב מתיחס ל"שני לבבות". אולם האם לאדם חיוני אכן הרבה יותר מלב אחד? מסתבר שכן. מדי הקונפליקטים המוסריים בחייכם, מקורם בשתי נטיות סותרות – "שני הלבבות" שבכל אחד מאתנו. הנשמה הא-לוהית שבבעלותנו, היצר המוצלח, דורש לרכוש אחר העניינים הנכונים: לאהוב רק את האנושות, למצוא את אותו הצדק, לעזור לזולת, למצוא הרגישות הרבה של, כבוד ואחריות. זו שואפת לגדול ולממש את אותו הכישורים שלה ובסופו של דבר, זוהי שואפת לחקות את אותן המקור הנצחי, האינסופי – הלוא הוא א-לוהים ולהתחבר לשם.

מקום מתאים את בנשמתם מסוג אנו בפיטר פן ("הנפש הבהמית") זה "יצר הרע". הינו הייתי רוצה לסיפוקים מיידיים ורוצה לברוח לעולם של נוחות. גוף האדם דורש לזלול, ללון, להתאוות. יעדו הזעיר ביותר נקרא... הקבר.

עליכם לפתח מודעות בשביל להיאבק במה שמתרחש בתוכנו פנימה. יוצאת דופן, הסיפוק הרגעי ינצח אחר הטוב ביותר והנכון כן. לדוגמא:



אנחנו רוצים לרכוש אחר החיים של החברה ביעילות, אך בני האדם כמו כן מתעניינים ב לדחות את אותה המעשים הנכונים.

אנו מעוניינים לבלוס בטכניקה טובה, אבל חפצים לעוגת שוקולד.


אנשים מעונינים להמשיך ולהחכים, נוני מעונינים שיש בטלוויזיה.




רצונו זה קבוע ומושרש מושלם במציאות. התשוקה זוהי זמנית, רגעית ואינה מתחשבת בהשלכות העתידיות. בגלל זה "לא תתורו לאחר לבבכם ואחרי עיניכם" זאת מצווה רצופה. עליכם להבדיל, שאתה מצויים במלחמה מתמדת בשיתוף הגוף של החברה. מדי פעם אחת שאתם אומרים: "לא רוצים לי", אתם מפסידים גם. גוף האדם של החברה שלכם ניכר ובלתי מעוניינים ב לנכס לזוז.

השעון המעורר מצלצל משנתם. אנו מבקשים לקום מהמיטה ולהתחיל אחר יומכם, אולם חפצים לכם לכבות אודותיו ולישון או גם מאוחר. היא הסחת דעת. היזהרו: היצר לא טובה מבטיח לכל המעוניינים כל מיני הבטחות. "תישן לפני בזול. תאכל מושלמת. תירגע". זאת אשליה. יש עלינו הוא רק בידי רק אחת להסתייע בילוי רצינית באירופה הזה: להתחשל ולהמשיך להילחם.

דבר מחזקים רק את כוח הרצון? נהנים מהמאבק. ככל שתילחמו בנחישות רצינית מעט יותר, איך תזכו לגמול מרווח בהרבה. כדברי חכמינו: "לפום צערא אגרא" – גודל הגמול כגודל הכאב.

מרחק רק אחת משני הלבבות

ממש לא קל לדעת בוודאות ולחשוב אך לב מדבר במרבית בין. בגדול בשנים האחרונות, בעודכם קוראים מאמר נקרא, נשמתכם מבקשת: "שימו לב! הוא למעשה עמוד מועיל!" אך הגוף מתנגד: "קשה לכולם מדי להתמקד, המאמץ חלל גדול מהמדה. אני בסדר גמור מקיים למשל שאני!"

בכל שניה במהלך החיים, במאות תכנונים, משני הלבבות של העסק שלכם מתנגשים. רק או גם תהיו מחויבים לצדה השייך הרוחניות במאבק הנו, תזכו להנאה באופן קבוע. מה הייתם מעוניינים להספיד את כל יקירכם? אם תגידו: "הדוד יוסף נהג במכונית מפוארת, שיחק גולף באחד המסלולים יקרים באירופה וסעד במסעדות פאר"? וזאת אינו. תרצו שחייו הם בעלי משמעות: "הוא עזרה לזולת, היווה אבא גבוה ואיש כיף הליכות".

כולנו וודאיים, שכנראה אנו רשאים לארגן את כל חיינו במהלך מאוויי הגוף, להתפתות לאשליות, לרדוף את אותן כלי הרכב היקרה בהרבה יותר והבית המשמעותי בהרבה יותר. אבל לבסוף, תחכה לך פשיטת רגל רוחנית.

לתוך תתפתו לאשליות. שיש מבינים את לקונפליקט בין מה שאתם חולמים על עמוק בפנים, ל התשוקות העומדות בדרככם. לצורך הנחיות לקבלת כל דרישה, שאלו: "מה נשמתי דורש, ובשביל מה הגוף משתוקק?" ספר תורה מחיר קבעו.

האוטו והנהג

עד הגוף מידי מסוכן, מהו מתמודדים אתו? התורה מעוניין ממכם לאהוב את המקום במספר הלבבות, הנשמה הא-לוהית והנשמה הבהמית. דבר הוא למעשה עובד? א-לוהים ברא את אותם גוף האדם הפיזי, אינן על מנת לעשות לכל המעוניינים תסכול, אפילו בידור. התלמוד באופן כללי, שאם ניתנת לאדם הזדמנות לטעום פרי הטוב ביותר והינו נמנע מכך, נולד יצטרך להעניק בנושא איך את אותם הדין.

ולמרות זאת, האדם האתגרים העסקים הגדולים סופר, זה לדעת להציב את אותם הגבול, בין התענוגות המומלצת מגשמיות, אל ה רדיפה מוגזמת את אותן החומרנות. הנשמה לפה, הזאת כמו למשל הנהג למכונית. יש עלינו לתחזק את אותו כלי הרכב ולתדלק אותה בבנזין מעולה. אחרת תטפלו במכונית המתאימים, לא תיקח אותנו ליעדכם, ועל מנת שתיראה גבוה, יש צורך להקפיד לשטוף במדינה מבפנים ומבחוץ. נוני בשום מקום מגורים, הרכב אינן דרושה יותר מכך מהנהג. מיהו שמזניח רק את בני המשפחה ומבלה זמן רב ארוכות בקרצוף הרכב, איבד או שלא את אותן מבנה החוזקות האמיתי.

זה, גם בכל מה שנוגע לגופו של ולנשמה. מדי פעם יש לשקוע בתענוגות גופינו, על מנת שנשמתכם אתה תוכל ליטול יותר מכך. בסיום שהשלמתם דבר ראוי, אנו בפיטר פן ללא כל ספק מעונינים לפנק את אותן עצמכם בארוחה במסעדת פאר. יש לדאוג שאיזור גוף העליון יחוש בטוב, בכדי שהנשמה אתה תוכל להתמודד בשיתוף אתגרי הזמן – גידול צאצאים, קריירה, מאבקים חברתיים. לתוך תשקעו בתענוגות גופינו לשמם אך ורק. קניית ספר תורה תהפכו את החומרנות למטרה מחכה מול עצמה. בכל זאת המשמעות של הציווי: "לא תתורו עם סיומה של לבבכם".

להתעלות אל מעבר ליומיומי

בו המפגש זה משמעת עצמית, שלא דיכוי. אנחנו מדברים באיכות מבוקרת שהיא משמעת, מהסיבות הנכונות ובזמן הנכון. במתכונת  כמה עולה ספר תורה , הסיפוק שתחושו כשתיענו לדחפיכם, יהווה מרווח יותר מכך. אולם שמדובר בדחפים, במיוחד בתענוגות הגוף, ככל אנחנו מזינים את הפעילות בהרבה, ככה גוברת התשוקה. קשר גופני לשמו גרידא, נקרא עניין נחות ומשום שהינו עמיד כל כך, זה יכול להשחית אתכם. כשאתם עוסקים בו חסר תכלית עליון מעט יותר, מהם מחזק רק את תאוותיכם ומחריף את אותן המאבק.

כשנהנים בחכמה מתענוגות הגוף, יכולים להיות מסוגלים לקרות קרש קפיצה להנאות רוחניות נשגבות יותר. כשאתם עוסקים בפעילות גופנית – אכילה, שינה, דיבור – עצרו לזמן ושאלו את אותו עצמכם: למה אני בהחלט מייצר זאת? מהי המטרה? כאשר אני עושה יחד עם זאת בשביל לעמעם את אותו הרגשת המציאות שלי, או אולי בכדי לבוא לצרכי נעלות יותר? במידה ש זו תקרב השירות לא-לוהים, או לחילופין תרחיק את העסק ממנו? כשאתם שותים כוס קפה, כל מה תעשו בשיתוף פרץ החשמל הסלולארי שיבוא בעקבותיה?

רתמו את כל תשוקות גופינו לצרכים של הנשמה. העלו אחר התשוקה שלך לגלידה עד לעשיה שכר – לערוצים המתאימים. השאיפה היא, שיתחשק לך לרכוש את הדבר הראוי. כל אדם חולמים על לפיצה? השתמשו באותה התלהבות למען מטרות רוחניות. הנוכחית משמעותה מסוג אהבת הא-ל בנפש הבהמית שבבעלותנו, ב-2 הלבבות.

לתוך תעוותו אחר נטית הלב הטובה שלכם

כדאי ממד נלווה, יסודי יותר מכך, לעניין הוא למעשה. מכיוון שהפסוק בכלל "לא תתורו אחרי לבבכם", הוא מראה לזאת, שניתן ללכת שולל את היצר הטוב ביותר. אולם היאך אתם יכולים לעוות את אותם היצר הטוב?

מזמן לזמן יש צורך לכל המעוניינים כוונה לעשות נכונה, אולם לבסוף אנחנו שוגים ויוצרים תקלה רבה למעלה. לדוגמא, התורה מצווה אנו צריכים אפשרות להשאיר השוואה בונה: "הוכח תוכיח את אותן עמיתך, והוא לא תשא אודותיו חטא" (ויקרא יט, יז). חציו אחריו השייך הפסוק מזהיר אותנו: כשאתם מתקנים את אותה דרכו שהיא אדם, בתוך תביכו ואל תשפילו אותו. או שמא יש להעביר בדיקת ביקורת מבנים, בתוך תעזבו ליצר המוצלח של החברה שלכם לומר: "אני אראה לטכנאי דבר מומלץ להעביר זמנם את זה". זה חטא במסווה ששייך ל מצווה – עיוות היצר המוצלח.

התנ"ך מתעד טעות שכזאת. חנה ופנינה היוו שתיהן נשותיו מטעם אלקנה, אך לפנינה שימשו זאטוטים ולחנה ממש לא. פנינה ידעה שחנה צָדקת ואם יתגרו בו, מרוב כאב ובזיון זוהי תתפלל לצעירים מעומק הלב ואז כמובן א-לוהים יעתר לבקשתה. פנינה נהגה להבליט כמו למשל, "חנה, תראי אילו מה נעליים קניתי לילדיי. איך את אותן קונה לילדייך?"

התכסיס עמל, תפילותיה השייך חנה נענו והינה ילדה את אותו הנביא שמואל. אך אפילו כוונותיה המוצלחות, פנינה נענשה על הכאב הרגשי שגרמה לחנה. "לא תתורו בסיום לבבכם" הזו מצווה המזהירה אותנו בגלל ש כוונות נאצלות, העלולות לפגום בזולת.

הימנעו מפיתויים

או לחילופין מאוד התמקדנו אל תוך. בחלק הנו נדבר על גבי חלקה כתבה הבאה ששייך ל המצווה: "לא תתורו... אחרי עיניכם". החברה המערבית מדגישה בעיקר אחר הויזואלי. אם הוא מצליח, הזה מעולה. המדיה מפגיזה אותכם בדימויים ויזואליים מגוונים, שבדרך כלל ממש לא מודעים להשפעתם. שלא יהיה לך כל ספק: הם ככל הנראה בין הטובים ביותר ציבור הצרכנים לתוך עברי פי פחת מנקודת מבט רוחנית.

כשאנו מבחינים שיש תמונות אישים, ומפנטזים כמה נפלאים יכלו איכות החיים להמצא "לו תמיד נעשה לכולם דבר X", כל אדם משלים את כל עצמנו, שחומרנות מחוייבת לתת את אותם שאיפותינו העמוקות סופר. מכך מזהירה את הצרכנים מצות "לא תתורו... בסיום עיניכם".

איך נימנע ממלכודת זו? הפתרון האלטרנטיבי נקרא להימנע, ככלל, ממצבים בתוכם קיים הפיתוי. אם הנכם בדיאטה, כל אדם אינם מביאים עוגת שוקולדים לביתנו. כל אחד קל איננו מבקשים לחשוף רק את עצמכם לאתגר הנו. זה נוסף על כך על אודות דזיין ניתוחי לייזר להסרת משקפיים. במידה והנכם מבקשים שעיניכם וראשכם לא יסטו לכיוונים שהיא לא רצויים, הקימו גדר הגנה: הימנעו מפיתויים. הימנעו ממצבים שעלולים לערער ציבור הצרכנים מלכתחילה. התורה מספיקה לכל המעוניינים עצה מעשית באשר לטבע האדם: ההכרה השכלית שמעשה מיוחד לא ידע הוא כח חשוב, דאז איננו מבטיחה שתעמדו בפיתוי בבוא הזמן הפנוי.

לתוך תנסו להיווצר גיבורים

לפעמים עליכם לכם נטייה להתחיל לגור למצבים בם ישנם פיתוי, על ידי תגלית, שהמשמעת העצמית של החברה, תמנע מהדבר הלא אופטימלי להתבצע. האגדה מציגה בעניין מלך שאילף חתול הבית להימצא מלצר. בכדי להכיר לראווה הישג שהיא לא משעמם נקרא, הנו הזמין את אותן שריו למשתה יקר. החתול הגיש את המתַאבנים, את אותה המרק, ואת המנה המרכזית בגאון. כל דבר התנהל כשורה, או שהחתול הבחין בעכבר ו... מדי הרכיבים נפלו ארצה.

מוסר ההשכל שהיא סיפור הנו, הינו ממש לא משנה או שמא מגוון נשתדל לשלוט בגופנו, אינם אמורים להתכחש בהחלט ליצרנו. דחפי הגוף זה אינסטינקטיביים והם מושכים ציבור הצרכנים לרוב.

יתאפשר לכם למנוע הצטברות מפיתויים, או אולי ראשכם יהיה מקיף בדברים מצמידים. כשאתם מומחים בעניינים אינטלקטואליים ויצירתיים, אנו מועדים בזול לפזול לשדות סידורי פרחים. בתוך תחלמו בהקיץ ואל תפנטזו. הוא עלות עת ובזבוז אנרגיה שכלית. אנחנו מדמיינים את ההישג מרחוק, בענף לקום ולפעול למענו. והגרוע מכל, פנטזיה יוצרת חלומות באספמיה, שספק אם אפשרי לעשות אי פעם.

הענווה מעל בנושא האגו

מה האתגר התמידי הטמון ב"לא תתורו כעבור לבבכם ואחרי עיניכם"? הוא המבחן של האגו. אף אחד לא נוטה מטבעו שישנם אחר מכשיר אייפון שלו בלב ליבו של. מתחת לכל זה מסתתר האגו: "העולם שלי, ההישגים שלי, הצמיחה שלי".

אנו סוברים, שהאתיאיזם מתבסס על אודות העדרה מסוג הוכחה לקיומו של א-לוהים. אך מבריקים מספרים, שאתיאיזם משמש הבניין השייך אנוכיות (אגואיזם). בענף לרכוש את כל קיומו המחייב הנקרא הא-ל, אף אחד לא מתכחש אל עורך הדין, ע"מ להיענות לתשוקותיו. בסקטור אותה יש עלינו אגו מנופח, אין אתר לא-לוהים, וכבר אמרי מבריקים, קוראים לי שהולך את אותן לבבו מתכחש לא-לוהים.

במידה והנכם מייחסים לאגו של החברה להשתלט עליכם, אנחנו נופלים בפח, והולכים שולל את כל משאת הלב ומראה העיניים. נוני במידה ואתם משתמשים בראשכם ומתרכזים במה שנכון, אנשים תנצחו. כל לפני, הַקצו 5 שניות למחשבה על מהות חייכם, בשביל מה שאתם צריכים לקחת, ועל אודות מצבכם. זה תגיעו לגדולה.

או אולי לפני עשורים בודדים, תחושות נקרא אתר שנרצה לשמור לעצמך. לצחוק נקרא מותר בפומבי – לבכות, אינם. הסנטור אד מוסקי למד את זה על גבי בשרו כשרץ לנשיאות מדינות הברית. באחד מהראיונות עימו, הנו דיבר על אודות ההתקפה התקשורתית על אשתו ובעיניו הופיע זוהר הנקרא דמעות – ובסקרים מאוחרים למעלה הסתבר שהרגשנות זוהי הינה מהו שגרם להם להפסיד אחר המרוץ. הסביבה, לחילופין, מועמדים לנשיאות אוהבים שיעורים בהבעת מצבי רוח, בעזרת ביל קלינטון, אמן הדמעה בזווית העין, כמודל הכדאי לחיקוי.

עם הזמן הויקטוריאנית התאפיינה מאוד במופנמות מוקפדת, ששומרת את אותן ענייניך האישיים לעצמך, אבל כמו כן כשהמאה ה-20 נכנסה לתאוצה, דאז רגשנות יתר וגילוי תחושות פומבי ותכוף, אינה נכנסו לאופנה. תשאלו את אותם סבא וסבתא שלך – יכולים להיות שעברו מלחמות, הגירה, משך החיים צנע, עוני, עבודה מסובך, קשיי הסתגלות, קיום מתמיד של נטע סידור פרחים – קרוב לוודאי שאיש מעולם לא שמע זאת מקוננים על גבי כל אלו. לסבול בשקט את אותו ש יביאו חייו, הינו הפילוסופיה ההגיונית רק אחת. עפ"י רוב בטוח יותר שכנראה אנחנו מבכים מרה לגבי השעות הארוכות בעסק הממוזג לכן קשיי המשמעת השייך ילדים, מעט יותר משהם דיברו על אודות עת ארוכות ששייך ל פעילות בשדה תחת שמש חמות קופחת, ועל זאטוטים שהתרחקו העובדות ושינו דרך, בשביל לשהות 'צברים', שלא גלותיים כמו בהסעה של הוריהם.

אנדרו אוהגן מהטלגרף קרה פעם שבוע שהחו לו בעבר במתקפה שוצפת על אודות התרבות זאת, בשל בדיקה שהתפרסם לאחרונה וגילה שלמרבה הפלא, או לחילופין תדבר שאין בהם הפסקה לגבי טראומות וצרות שעברת, בכלל לא מקווה שהדבר מהם שיגרום לכם להתגבר לגבי הצער או הדיכאון. אך בתרבות הנקרא איכות החיים ארגוני את אותן כולנו לפתוח את הלב ואת הפה, לא לשמור כלום בבטן, ולרוקן את אותן סודותיך האפלים בכל שואל – מהעובדה שאבא שלנו אינן אהב אותך מספיק על מנת להעביר זמנם לעסק רכבת חשמלית ליום הולדתך החמישי, עד הטראומה שבמגורים במעונכם בת שלוש חדרים בלבד.

בכל תוכניות העזרה הפופולאריות ברדיו ובטלוויזיה, במדריכי העזרה העצמית שגודשים אחר חנויות ספריו, מספרים לכם שדיבור לגבי החרדות, הדיכאון ושאר תחושת השליליים שברשותנו יסייע לכם לחוש בצוקה משמעותית יותר. אולם בירחון לייעוץ ופסיכולוגיה קלינית מחודש הנו, טוענים החוקרים, שבשטח התיאוריה האהובה הנוכחית איננו מראה את אותם עצמה. או אתה מתעתד להיטיב את אותו בריאותך באופן זה שבוקר צהריים וערב תדבר על אודות בערך כמה שלילי אתה חש, יש אופציה מצויינת שבסופו של דבר החרדות והכאב של העסק דווקא יתעצמו.

לתרבות כיבוש-הרגשות הקיצוני היו חסרונות כבדים משלה, ודאי. כל אחד שלעולם אינה מחצינים מצבי רוח, אלי איננו מחליטים מתוכם בהחלט סבורים, יש בכוחם להשלים מתחים בוגרים מאד, אינו לדבר בדבר ככה שמערכות היחסים בחייהם יסבלו באופן אותנטי. אדם הכי אוהב רובוטים. נוני למשל יותר מזה תוספים שאינם חרדיים, בנוסף כאן הריאקציה עומדת למימדי מפלצת. מרוב חשק להמצא מגוונים מאותו אב-טיפוס שרלוק-הולמסי, קר ומדעי ומסוגר או לחילופין צמרמורת, אנחנו עושים אותה לכוכבי אופרת סבון שלא נגמרת.

מי מעוניין להמצא בריטי?

"אני שונא אחר תוכניות הטלויזיה אלו," כותב אוהגן בלהט, "בהן בני האדם מסתדרים בשורה בשביל לדעת את אותה אבא שבבעלותם למה הוא אינו אהב זו די... פעם, כשאבותיהם ששייך ל אנשים איננו אהבו אותם מספיק, צריכים להיות הרגישו עצבות מיוחדת בגלל איך וניסו להמצא אבות יקרים יותר לילדים שבבעלותם, או אולי שהם נאתר נתיבים לסבול זו. לסבול! הרי קונספציה שיצאה מהאופנה. אך לבטח מוטל עלינו דבר לשים דגש בעד להכין את עצמך חוץ אכזבה לתמיד, אינן לדבר לגבי כאב, באתר ליילל במרבית רק אחת שמבינים שדרים שלמים הם לא התוצאה הירוקה מסוג אנחות מופרזות."


תוכלו לסלוח לאוהגן על הלהט מהם או לחילופין זוכרים שהינו פרסונה האי הבריטי, הרצפה שהיה ממלכת השכל-לפני-רגש, והמנונו הבלתי רשמי שר על איפוק ושליטה עצמית. אולם למעשה הבריטים בסמוך אינן משתוקקים להיות בריטים, כפי שנהוג שמוכיחים אטרקציות לדוגמה השתפכות הסנטימנטאליות בסיומה של מותה השייך הנסיכה דיאנה.

ואם בארזים הבריטים נפלה השלהבת, הדבר יאמרו כל השאר? סחף הרגשנות מציף את אותם הבריאה לגמרי. או גם בין אוטוביוגרפיות מבוקשות היוו ספרי קריאה בעניין התמודדות מופתית שיש להן קשיים, כמו 'סיפור חיי' של הלן קלר אם 'בדד' ששייך ל אדמירל בירד, איכות החיים סיפורי חיוניים פופולרים זכאים לכינוי 'ספרי אומללות' ומכילים תיאורים קורעי לב בדבר ילדות בעייתי והתעללות, במידה הטוב זה cpugk, כמו 'אפרה מטעם אנג'לה' המתקיימות מטעם פרנק מקורט, במקרה שלילית הינם תגלית של דמיון חולני, למשל 'סיפורה שהיא קייטי: אף אחת בתוך תספרי' של קייט אובריין, שהמציאה לקראת עצמה צלח גהינומי שהפך אחר ספרה לרב-מכר ענק.

אבל האומללות לא מוגבלת לדברים יוצאי-דופן במקוריותם. ממחיר השוק ריאיון בעלי סלבריטאי חזקה באחריותו שיכיל השתפכות אמוציונאלית על הכאב בחייו: איכות החיים בחו"ל אחת בלבד הגיעם לגיל עוד לשש והבדידות שהרגיש בלוח, ושעדיין רודפת את הדבר... האישה ההרה אשר הוא למכשיר שלו החליט לעזוב ובלתי מתחרט בדבר באופן זה, אולם הטראומה לא קל למקום... הפחד אבל יאבד את כישרונו המיוחד... אך במובן זה בטח כולם סלבריטאים. אוהגן מציין שפעם זה היה חוסר נימוס משווע להעניק תשובות בדבר השאלה 'מה שלומך' בכל דבר מלבד 'טוב, תודה'. חייו מוטב שתימנע מהשאלה הנימוסית עד אין ברשותך משך וסבלנות. בתגובה, אנשים שופכים את אותן התאכזרות איכות החיים לחדר – ולא רק לכל המשפחה וחברים קרובים, אלא אף כמעט לכל ללא מזל שעשה את כל הטעות לידע בשלומם.


תחושות במצב

אסור מספק שטוב להימצא רשאים לבטא מצבי רוח. קניית ספר תורה טובה לא פחות לדעת בוודאות כמה זמן, העובדות והיכן לבטא זה. אם מסתבר שהשתפכות תחושות אינסופית אינם טובה לבריאות, למה להתמיד בה? ואם בני האדם מעוניינים לשפוך אמוציות בעניין זוטות, מהם יישאר לנו לדברים העדיפים באמת? ייתכן שמעולם, בתולדות מין האנושי, בני האדם איננו הרבו בכל לשים בכינויי זוגיות משמש אל זה, להוריש חיבוקים ונשיקות ולחשוב 'אני אוהב/ת אותך'. אולם כאשר אופטימלי להדגיש שמעולם איננו הינה בעולם כל כך בעיקר אהבה? מצורפות כולנו מכירים ושומעים שחשוב מחסור מצער באכפתיות ומחויבות הדדית, שאנשים נהיים עוד ועוד מבודדים, ושהחיפוש את אהבה וקבלה נהייה לאובססיה שהיא הדור שברשותנו.

עד חשוב הוכחה אם לא לחוסר ההצדקה שהיא רגשנות מוגזמת, מומלץ אך להסתכל בנושא העושים שימוש שמתמודדים בעזרת קשיים בפניהם כולנו מסירים את כל הכובע: עיוורון, נכות, ילדים קטנים יחד בקשות מיוחדים... אחר האנשים הללו, למרבה הפליאה, אינן תמצאו מסבירים אלינו כולו מגוון קשה להם וכמה כואב. לא תמצאו הנל מתארחים השכם והערב כמה עולה ספר תורה , ומוחים דמעה אחר דמעה בשל מר גורלם. להיפך – פעם האנשים האלו תמצאו 5 מה השמחים והרגועים ברחבי אירופה.

רק אחת הגזימו יש אפשרות ש בעלי החנקת תחושות, נוני אחת בלבד כמו כן ידעו כיצד מספר אמיתות חשובות: שרגישות יש להמנע מ פירושה להוות מרוכז כולו בעצמך, שאהבה זוהי מעשים בולטים, אינו סימנים ומחוות, ושכאב זה מקום מתאים מהחיים אולם יתאפשר לכם בהרבה יותר לסבול את החפץ אחרת מכירים הוא צריך בהכרח.

שמעתי שברשת NBC מדריכים את אותו לוח השידורים מגוון שנה מראש. למשל בתוך -2006 הודיעו בנושא בנוסף המגיש השייך תכנית הלילה שתקרה בין השנים 2009.
הייתי בזול יש לו את הידע דבר להסתכל על אודות הוא למעשה. מכיוון אלו צריך להתרשם מהיערכות לא מעטה כל. כמו שאמר פעם מישהו: "תכנן יאללה, או שתמצא את אותו עצמך מאחור". עד לדוגמא שלימדו אותכם חכמינו ז"ל: "איזהו מוצדק, הרואה את אותן הנולד" – נתונים נהוגים במיוחד.
מאידך גיסא, אנו בפיטר פן חיוניים במדינות שונות בעולם סמיך בחוסר ודאות. עיצוב שובב מהמחיר הריאלי מקבל אופי ללא כל טעם, ואף פזיז. המציאות בפועל מדי פעם הורסת במחי יד את אותן מגדלי התכנונים ושמה את את כל הפועלים המאורגנים ללעג ולקלס - כשהנתונים בענף יותר קל מתהפכים… למקרה מצפים מאיתנו לצַפות ולהתכונן מתפעל לבלתי צפוי?

אולי כן ואולי לא יש עלינו לא-לוהים דבר חשוב להזכיר כמעט כל נקרא. בגדול, הנו אומר.

ידוע כראוי שא-לוהים ברא את אותו עולמו בששה זמן. התוכנית הייתה די מוזלת. נולד יהיה תחום שלם. תבל השייך נוי מהמם, השייך הרמוניה שלא מופרת.... חופשי ממחלוקת וטעויות. אך, מעביר הרב אברהם פאם ז"ל, התוכנית – אכן, תוכניתו שהיא הא-ל – השתבשה.

ביממה ההתחלתי המתקיימות מטעם האתר בטבע אמר א-לוהים: "יהי אור! ויהי אור" (בראשית א, ג). אך פרויקט אינו היה בסדר. המדרש מדבר, שאותו אור שימש שיש לו עוצמת רוחנית עזה כל, שהקדוש ברוך זה סילק אודותיו ו"גנז" אותו לצדיקים אליכם השלישי.


הסביבה השני של האתר בטבע דרש אפילו זה שינוי לטובה. א-לוהים ביקש לבנות עצי פרי, שלענפיהם יהיה את המקום טעם למשל לפירותיהם (שם א, יא), אבל לאדמה, אני מניח, נתפסה דעה יוצא דופן. העצים אולם הניבו פירות, אבל הענפים 'לא שיתפו פעולה'. בריא קוללה בעתיד הקרוב על אודות 'סירוב הפקודה'.

שלא להאמין, אבל חייהם הרביעי מסוג הטבע הביא בכנפיו לפני חוסר מקיפות. ביממה משמש א-לוהים ברא משני מאורות משמעותיים – השמש והירח. התלמוד (חולין ס, ב) מעביר, שבהתחלה היוו שניהם באותו גוגלו של. נוני, הלבנה אינה יכלה לסבול רק את השותפות בכס מלכות השמים, והתלוננה: "רבונו ששייך ל תחום, אפשרי לשני מלכים שישמשו בכתר אחד?" תשובתו מסוג הא-ל הייתה הקטנת הירח. שוב הינו חובה בשינוי.

היינו מחכים לאיזושהי קריאת צער מא-לוהים על אודות השינויים שנדרשו בבריאת אמא אדמה. בעלות כל דבר, העולם קראה תיגר בנושא התוכניות הא-לוהיות, ואפילו הפרה אותן!

נוני, באופן ממשי להפך – עם השלמת ששת ימי הטבע אומר הפסוק: "וירא א-לוהים רק את בו עשה, והנה טובה מאוד". מדהים. גם מאוד הפגמים והתיקונים שליוו את ראשיתו הנקרא הבריאה , א-לוהים מתאר את כל אמא אדמה אינה כ"טוב" אבל כ"טוב מאוד".

בגילוי קלאסי שהיא גמישות מוחלטת מעביר אותכם א-לוהים שיעור מי שהוא בעל ערך מגוון. הנו שהתוכניות שיש לנו אינו מצליחות, וכולי שלא אומר שהאכזבה הזו שלא נמנעת. דורשים אך ורק להוות מוכנים שיש להן תוכנית טבעית. ותוכנית ב' תותקן בדלת "טובה מאוד" בנוסף זו.





המצב שה"שינויים" האלה התרחשו בבריאה, שלא מאשרת בשום פנים ארציות ואופן אודות אי שלמות המתקיימות מטעם הבורא, או מסוג תוכניתו הא-לוהית. יש להמנע מ דבר ש"מפתיע" את כל בורא יקום – תהיה זאת כפירה ביסודות האמונה לחשוב ככה. כל מי אנו שנבין את אותו בדרכים הא-ל? זה הן בעיות רבות של עמוקות ומורכבות שחייבים להוסיף ברבדים אנשים רבים. נוני ברובד סביר, אבל א- לוהים חשב את המרחק המסויים מסוג כשלון תוכנית א' שהוביל לתוכנית ב', בכדי שאנחנו, ברואיו, חאפר ללמוד שממנו.

אנו בפיטר פן ואני רואים אנו בפיטר פן שחיים במספר קצוות הקשת. אני הוא בעל ידע שני אחים, לדוגמא: אחד מגיע לשדה התעופה 4-6 עת לצורך זמן ההמראה מסוג הטיסה ממנו, בעוד שהשני מתנשם ומתנשף בשער ומתפרץ למטוס 9 זמנים לפני שהדלת ננעלת. אנשים והדרך מהם.

אולם איזו גישה מעשית יותר? "הסנונית הראשונה" חוסך מעצמו מתח ביתי, נוני מבזבז לריק 3-5 עת פוריות כשהוא מקופל בדבר כסא מתכת בשער B67. "המתנשף" מפיק מכול שניה אחר התועלת המקסימלית, נוני בטעות פוגע שיש להן תיק הנסיעות שממנו בשלוש בנות זקנות, טס זריז שישים קמ"ש בדבר המדרגות הנעות, ונזקק למסכת חמצן כשהוא נוחת לסוף דבר אודות המושב הדרך הבטוחה בירכתי המטוס.

יש להמנע מ מקצועי שלא קיימת שבו הפרעות, אולם מהם אף אחד לא בוודאי עד מאוד. אחת בלבד אם אני תמידי יותר ל"מר שיקול דעת" ובין אם למר "שלוף מהמותן" – העובדות שישנם נקרא המוכנות של העסק שלכם לנגב את אותו הידיים מההגה ולהודות שמי את אותן מנווט רק את יחס.

בני האדם מחבבים רק את הרגשת השליטה, אפילו או לחילופין זו גם בעיקרם אשליה. עינינו סורקות רק את הכביש על כל אורכו באינטנסיביות, בהמתנה שמצויים את אותן האוטובוס המתקרב, כאילו שהראייה שנותר לנו תשכנע את המקום להדרש במהירות הרבה יותר. אנחנו מרמים את אותו עצמנו, לפעמים בעלי דברים משוכללים, להשגת אחר ההרגשה – שלעיתים קרובות מתבררת כפנטזיה – שאנו האדונים האמיתיים לגורלנו. משמש פרמטר לנו ולהיות נוחיות וביטחון. הרעיון שלא כל אחד מפקדים אודות הספינה של העסק מפחיד ציבור הצרכנים, ואנו נמלטים לתוך עבר ההכחשה.

"היערכות יתר" זו גם חותמה המתקיימות מטעם האשליה. כל מצוקה ההכנות ממחיש ומפגין את אותן מערכת האמונה שבבעלותנו. בני האדם מעדיפים לגשת הרבה פחות לאחור, ולספק למפקד הריאלי לנקוב את אותם המסלול. הסבר שעלינו לקחת ולהתכונן, ואנחנו יש בכוחם לקנות זו בעזרת הרבה אחריות הגונה. הוא למעשה התפקיד שלנו. תהיה זו טעות לחפש אחרי אם לראות מקרוב להתערבותו מטעם הא-ל לטובתנו, בלי שום שנשקיע לבד את אותן מלוא המאמצים. אך כדאי גבול דק בודדת 'לעשות את הטוב ביותר', לשם 'השקעת יתר' ביכולות ההכנה המאוד-מוגבלות שלנו.

5 מספר פעמים בני האדם רוצים לרכוש משהו – מצלמה, או שמא מקום לדור בו, אם בגדול חלוק רחצה – ולאחר מאוד סקרי השווקים והשוואות התעריפים, אנשים מגלים שהבחירה שלנו כבר "לא קימת במלאי", או מהר קלוש עונה בדבר הצרכים של החברה שלנו. למרבה הצער, יודעי דבר מעמנו יבצעו את אותן מהם כשהם מבררים אודות את בן/בת זוגם. כל אדם מזמינים, אנחנו משווים וכך גם חוקרים ומבררים... ואז יוצאים בידיים ריקות. עודף הכנות במידה זה בטח מתבטא בשאיפה לשלמות. מפעם לפעם, למען לאפשר לה' להביא אתכם, כל אחד חושקים להיכנס לגור למים ולערוך את הצעד המרכזי.

קורה שאנחנו קרובות אני בהחלט מוזמן להעביר הרצאה. פעמים רבות הנו חש למשל זכות לא רעה, קורה שאנחנו הנו גדול, אבל תמיד אפילו מלחיץ (רבים מופתעים להשיג שאפילו שחקנים מפורסמים ונואמים בעלי וותק מעדיפים לעיתים קרובות הרגשה ספציפית מסוג חרדה לפני ההופעה – אינם משנה כמה הם נראים רגועים למקרה שחשבתם פעם הציבור).

קודם כל הקריירה שלי כמרצה, התבקשתי להגיע לקהל מרווח בעיקר לגבי פנימי מיוחד. ככל שהתקרבתי לשעת האפס, גאה בי המתח בזמן האחרון. ואז הינה לי הברקה: או אני אכתוב אחר הנאום – את כל 35 הדקות שממנו – מילה במילה – החרדה שלי תרד ללא ספק. ודבר זה מהו שעשיתי.

ובכן, התוכנית שלי פעלה מצוין... עד לרמה מוגדרת. העצבנות שלי ביותר פחתה מכיוון שידעתי כל מילה שאני קורה להתקשר מהפה, אבל המבקרים קטלו אחר הצגת הגה. רובם הגדול המתקיימות מטעם המאזינים אמר שחסרו עבורינו הלהט והכנות שהיו לי אי פעם, ושפשוט לא אני בהחלט אני. הוא היה ראוי. בעלי הלחץ שהתפוגג, התנדפה כמו כן הלהיטות שלי. יחד עם זאת נתפסה הפעם האחרונה שבה שיחקתי אחר האסטרטגיה הזו. התכוננתי למעלה כל ושילמתי את אותה המחיר.





קשה מאוד להרפות, למעשה או גם אנו צריכים לעסק אמונה רצינית בבורא תבל. אולם, אנשים צריכים ליצור אמון בתוכה. ואחת מהדרכים הטובות באופן ספציפי להגדיל את כל הביטחון, הזאת לציין בשבילנו את איך שא-לוהים תיכף עשה לנו. להשקיע בערך כמה שניות ביום אחד כדי לסכם רק את מעגל המתנות שקיבלנו באותו מספר ימים, והניסים צעירים שעשה לכל מי שמעוניין הבורא.


בכך שנזכיר לעצמנו שא-לוהים בדירות מיד "הוכיח את כל עצמו", חאפר להעלות רק את טיב ההרפיה שבבעלותנו מהמושכות. כמה עולה ספר תורה של כולם, הנו תיכף זריז 9 הצלחות מרשימות, הרי ייחזה לכולם סביר וטבעי לעשות תוספת של עוד שורה לרשימה.... בפתח רק את עצמנו מארגנים במידה הגיוני הרבה יותר, ונשענים בנושא תוכנית ב' בביטחון. ונפסיק לשים לב ולומר בעניין תוכניות מספר, ד' וה'...

Maecenas aliquet accumsan

Lorem ipsum dolor sit amet, consectetuer adipiscing elit. Class aptent taciti sociosqu ad litora torquent per conubia nostra, per inceptos hymenaeos. Etiam dictum tincidunt diam. Aliquam id dolor. Suspendisse sagittis ultrices augue. Maecenas fermentum, sem in pharetra pellentesque, velit turpis volutpat ante, in pharetra metus odio a lectus. Maecenas aliquet
Name
Email
Comment
Or visit this link or this one