בדבר העדר טרופי מרשים מצאתי את הנוסחה הסודית לאושר.

שכבתי לגבי ערסל התלוי פעם נוסף עצי דקל לגבי העדר קאריבי זעיר, והרגשתי בגן עדן. חוץ ממשפחה מקומית אחת בלבד שאכלסה 3 בקתות עם גגות קש, בצידו המזרחי של האי, אפשרי להדגיש שהאי היווה לחלוטין שלי ושל בני, מדינה, בן ה-19. רוח טרופית קלילה נשבה, כל מי הים שימשו צלולים כזכוכית, החוף הינו עם גג בחול לבן, והיחידים שפלשו למרחב של החברה שלנו שימשו אדם מספר שקנאים שצללו לתוך כל מי הים, ועלו מה לסירוגין.


איננו, הוא למעשה שלא היווה חלום. הגעתי להרצות בפנמה, ולקחתי לעצמי מספר ימים חופשי בכדי לראות מקרוב את יופיו המתקיימות מטעם גן העדן הטרופי. בנִי ארץ ישראל ואני נסענו ברכב 4X4 במשך שעתיים וחצי בידי יערות הגשם בתוך חופה המזרחי השייך פנמה, ואז יצאנו בסירה לאיי סאן בלאס. יכולנו לשכור בכל אחד מ-350 האיים, ובחרנו באי הוא - נטולי תיירים, מבלי רעש, בלי שום עזרה ששייך ל הציוויליזציה. בעצם החדש אינם היה יוכל לחדור ולהפריע את אותה קסם השלווה הטהורה במקום הקסום זה בהחלט – ליום מרהיב מיהו – שהיה שייך כולו לנו.

עם תום שישראל ואני נהנינו מארוחת צהריים שמארחינו בפנמה ארזו לכולם, יצאנו לצלול בעזרת שנורקל. האי היווה מוקף בשוניות אלמוגים, מקום למגוון דגים טרופיים מרהיבים. את אותו איך, אני בהחלט נשכבתי בנושא הערסל וישראל קרה לטיול סביב האי.

שיא השלווה, חשבתי לעצמי. אינן הוא טוב יותר מזה. שכבתי והקשבתי לבריזה הנושבת פעם הדקלים, משוחררת סיום סיום כמעט מכל מתח ביתי, חיוניים, לוחות דקות ודאגה. אינו יהיה בצוקה משמעותית יותר מזה. מלים אלה סובבו במחשבתי לדוגמא פזמון חוזר, כמו להיט שחוזר ומתנגן ללא תם. אינן ישאר בצוקה משמעותית יותר מזה.

אני בשאר אזורי אופן, בודדת כזו שמודדת את הדופק הרוחני לעוזרת ממחיר השוק חצי זמן. וכשבחנתי את התוצאות, אני המומה ממה שמצאתי שם: שלא הייתי משעשעת. שבעת חשק, אכן. רוגע, מאוד! אבל שמחה? ממש לא. מהו הינו יכול להיות? אני חיה את אותן הפנטזיה הטרופית המושלם. מהו נקרא יכול להיות שאני לא שמחה?

הרהרתי בכשל הרגשי המוזר זה בוודאי או גם שבני מדינה חזר. תמלול הקלטות אפליקציה הזמן תורו לפנות בערסל. ויתרתי על גבי מקומי, ויצאתי לטיול מהיר סביב האי. דשדשתי במים שהיו בטמפרטורה הרצויה, עקבתי את כל צלילות למרות של השקנאים בחיפושם את כל דגים, מצאתי צדף יפהפה וגדול, ונהניתי מנוף האוקיינוס המנוקד באיים. אני בהחלט מלאת התפעלות ותודה לקב"ה, שאני נמצאת בענף האקזוטי הוא, שיותר מתאים לסיפור מהספרים מעניק להוריש מהחיים האמיתיים. הרי הדבר נקרא שאני לא מרגישה אחר המאורע אשר לרוב מרוממת אחר לבי בביתי הרועש, סמיך המלאכה, על גבי טלפוניו המצלצלים, פעמוני הדלת המזמזמים והאימיילים הזורמים?

תמלול שיחות לערסל והצעתי לגילאי מדינה יחדש לצאת לצלילה. עטינו מסכות וזינקנו אל המים. מאחורי אלמוג מוחן חלל גדול הגיח דג, שרוב השליש הקדמי אשר ממנו נהיה מקורה בשפע צבעים השייך טורקיז-כחול. דג הוא למעשה נהנה נטולי ספק לחזות "דג היום". רציתי שישראל יראה את השיער. שחיתי אליהם, נגעתי בזרועו, וסימנתי לטכנאי להדרש כעבור, כשהאצבע שלי מצביעה על הדג המדהים. הוא למעשה הבחין בו, ולמרות שהשנורקל שהיה נעול בפיו ממש לא תוכלו לקבלן לחייך, הינו זקף לעברי אגודלים. היינו שותפים לחוויה.

באותו דקה, הרגשתי את כל המאורע חוזרת ומתפרצת בלבי.

נעימה וחיבור

הרב תמה וולבה חיבר שמרבית נעימה נובעת מחיבור.

קניות – ואפילו שהיא האייפד החדשני במיוחד - אינו מביאות נעימה. אף בילוי פיסית אינה תביא בתוכה – למעשה השוקולד הכי מצויין ברחבי אירופה מאבד את כל דרישותיו בנגיסה השלישית. אינן חסר דאגות ושלווה – וכך גם באי מבודד. אינו הישגים – אף או גם כל אחד מקודם לראש סולם הדרגות בחברה. אינו מימוש הפנטזיות שבבעלותנו – אני בהחלט עשיתי וזה ממש לא נעשה די.

אם הנכם רוצים לקרות מאושרים, חפשו את אותו קשר.


לא רצוי הוא מקרי שככל שמספרם ששייך ל העובדים שדרים בכוחות עצמם מתרחש ומרקיע, גדל כמו כן מספרם מטעם העושים שימוש שנוטלים גלולות נגד דיכאון.

כוונה שאדם יהיה מסוגל להתגורר לבד ועדיין להימצא מחובר עמוקות לאחרים. חמותי, אלמנה בת 95, גרה לבדה, וביום הולדתה זו מופצצת בכרטיסי ברכה ממש מילדיה ונכדיה, אלא גם מאחייניותיה, אחייניה וילדיהם, מכרים בני חצי מהגיל שלה (בני חדווה מהר נפטרו), מפעלים להתנדבות באתר הבית המתנות ששייך ל חלל החולים, ובנוסף גם רופא השיניים שהתגרש מאחייניתה לפני 20 שנה, והיא וכו' שומרת שיחד עימו בעניין חיבור לוהט מדי. באופן זה, בהיותינו בני 95, זוהי עדיין נמרצת, מלאת נעורים ו... מאושרת.

בסדר, נתנו אחר הנוסחה: חיבור=אושר. אבל כיצד יקרה ומחשלים קשרים?

המלה אהבה, נובעת משורש המלה "הב" – תן. אהבה גדולה נובעת מנתינה.

חמותי יצרה את אותן הקשרים כדוגמת אלו ידי חיוניים הנקרא נתינה: חיוכים, מחמאות, כרטיסי ברכה לימי הולדת, שיחות מספר טלפון, חיבוקים, ו...(אולי הכי אפשרי מהכל) תודות מקרב הלב. כשהיא הגיעה להתנסות ב את הצרכנים, וטסה מהראוי הדרך הבטוחה מלוס אנג'לס לירושלים, הזאת מתארחת במלון. רק אתמול, כשיצאנו מחדר המלון בשבילה בירושלים, חלפנו אודות פני הפועל שעמדה במקביל ל עגלתה המפוצצת במצעים ומגבות נקיים. אני בהחלט הנהנתי לתוך הפועל ואמרתי "תודה". חמותי, לעומתי, אמרה בקול בכל חמים שידע להמיס פלדה, ובטון שרובנו תופסים לאהבת חיינו: "תודה גדולה לעסק ביותר, יקירתי". המנקה זרחה וחייכה, כאילו שהיא קיבלה מהכתבה טיפ השייך 5ר0 ₪.

אז אם אתם חולמים על לבקש גן עדן מקורי ובר קיימא, זו גם הנוסחה המוכחת השייך היהדות. נתינה=חיבור=שמחה.

היא פועלת באופן מעשי מתחת למים, ואפילו או שמא מהם אנחנו מעניקים דווקא מבט על אודות דג מרהיבה.

16.01.2023 14:16:22
lynnsjrreynolds

Maecenas aliquet accumsan

Lorem ipsum dolor sit amet, consectetuer adipiscing elit. Class aptent taciti sociosqu ad litora torquent per conubia nostra, per inceptos hymenaeos. Etiam dictum tincidunt diam. Aliquam id dolor. Suspendisse sagittis ultrices augue. Maecenas fermentum, sem in pharetra pellentesque, velit turpis volutpat ante, in pharetra metus odio a lectus. Maecenas aliquet
Name
Email
Comment
Or visit this link or this one